ולהבין ביאור ענין אור מקיף זה שנחלק לשנים כו', יובן ע"פ הקדמהמה שיש בחי' או"פ ואו"מ בכל עולם ועולם לפי ערכומו דהיינו כמו בעולם הבריאה האור המקיף דבריאה הוא רק לפ"ע עולם האו"פ דבריאה כו', ועד"ז בעולם האצי' ג"כ בחי' המקיף דאצי' הוא לפ"ע האצי' כו', ובכל מקום פי' המקיף הוא ענין אותה ההארה שאינה מתלבשת בכלים כללמז, וגם לא בא בהשגה שהוא בחי' א"פ כידוע אלא נשאר למעלה כו' וכמ"ש במ"א, וע' בדרושי ר"ה בד"ה מי אל כמוךמח בסופו בפי' לשארית נחלתו, והנה בחי' או"מ דאצי' הכללי ידוע שהוא בחי' עתיק, וגם בחי' א"א והוא הנק' אנכי מי שאנכימט כו', ויש בזה אור המקיף ב' מדרגות ע"ד הנ"ל והוא שנחלק לשנים, חצי העליון ממנו הוא בחי' עתיק שהוא בחי' תחתונה שבמאציל והחצי השני הוא בחי' א"א שהוא שרש וראש כל הנאצלי' (וכמבוארנ בע"ח בהיכל הז'נא דמה שבחי' כתר לפעמים נמנה עם ע"ס ולפעמים לא הוא לפי שב' מדרגות יש בו והוא בחי' ע"י וא"א ובחי' ע"י אינו נמנה כו' ע"ש) והיינו בחי' כתר עליון בכלל אך שנחלק לב' פרצופי' ע"י וא"א כנ"ל. והנה ביאור הדברים ידוע דפי' עתיק הוא מלשון נעתק כמו המעתיק הריםנב כו', וענין פי' מלת מעתיקנג ידוע עד"מ שקורין למעתיק איזה ספרנד מכתב לכתב אחר בשם מעתיק שהוא פי'נה שנעתק הספר ממקומו הראשון ובא לכתב אחר כי ענין ההעתק הוא ע"ד ענין העברה והסרה ממקום למקום כמו אילן שהעבירוהו ממקומונו למקום אחר יקרא גם בשם נעתק שנעתק ממקומו כך גם בהעתקת ספר לפי שהעביר הדבר הכתוב מכתבו הראשון לכתב אחר כו' נק' מעתיק וכן ענין המעתיק הרים שנעתקו ממקומם כו', וכך יובן למעלה דלהיות שבחי' עתיק הוא בחי' התחתונה שבעצמות המאציל עדיין ע"כ לא נחשב בערך א' עם ענין האצי' גם להיות להן לבחי' מקור ושרש אלא מובדל הוא בערך לגמרי וכאלו נעתק והועבר מהם לגמרי לעוצם בחי' ההבדל הגדול בערך כו' ולכך נק' עת"י פי' יומין הוא