הענינים בהשפעת החסד והמשכת אלקות להיות את עמי בחירק (כי בריות קאי על נה"ב שבאדם עצמו כמ"ש בד"ה מים רביםרצז באורך).
אך ע"י מה ממשיכים בחי' זו להיות את עמי זהו ע"י את העני עמך, דהנה ארז"ל אם הקב"ה אוהב את הענייםרצח למה אינו מפרנסן בעצמו ולמה להזהיר על הספקת העניים, ואמרו שם תירוץ ע"ז, אך עיקר התירוץ הוא שעני ועשיר הם כנגד שמשא וסיהרארצט, ונודע כי סיהרא לית לי' מגרמי' כלוםש שאין לה אור בפ"ע כללשא רק שמקבלת האור מבחי' שמש, ולכן יש בה שינוים שפעם היא מלא ופעם היא חסר, שבתחילת החודש כשמקבלת מהשמש היא בבחי' ביטול בחי' נקתה"ישב, ואח"כ מתמלאת עד חצי החדש, לפי שמקבלת האור מהשמש, ומחצי החדש ואילך הולכת וחוסרת עד שמקבלת שנית, והמכוון מה שסיהרא לית לה מגרמה כלום, ושתהא צריכה לקבל אורה מהשמש דוקא לפי שעי"ז היא בבחי' ביטול, וכתיב ואל זה אביטשג אל עני ונכה רוח דוקא, וכשהלבנה צריכה לקבל אור מהשמש כשמתקרבת אל השמש היא בתכלית הביטול עד שנעשית נקודה חדא כנ"ל, ונק' עני, וזהו שדהע"ה אמר על עצמו כי עני ואביון אנישד, אשר לכאורה נפלא איך אמר דוד ע"עשה עני ואביון הלא הי' מלך ישראל, אלא לפי שדוד הי' מרכבה לבחי' המל'שו שהיא בחי' סיהרא דלית לה מגרמה כלום ע"כ אמר ע"ע עני ואביון, והיינו שהי' בבחי' ביטול בתכלית לאלקות בכדי לקבל גילוי אוא"ס ע"ד בחי' ביטול הסיהרא שנעשית נקתה"י כו', ולכן מ'שז נקרא ג"כ עני כמ"ש עני ורוכב על החמורשח, והיינו לפי שהביטול הוא הכלי לגילוי אוא"ס, וכמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכאשט כו', וזהו שפי' רש"י ע"פ את העני עמךשי הוי מסתכל בעצמך כאילו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור