בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה, וכיון שגם בעלמא דאתגליא מאיר ממש בחי' עלמא דאתכסיא א"כ אזי גם שם מאיר ומתגלה בחי' סוכ"ע, ועז"נ והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא יספר כו', שגם בחי' המספר שהוא עלמא דאתגלי' יהי' בו ברכה עצומה כמו בבחי' אשר לא יספר בחי' ולתבונתו אין מספר, והיינו שיהי' בבחי' חול הים ים הוא עלמא דאתכסיא, וזהו עצמו ההפרש בין מספר ומנין דבחי' את שדרכו למנות ובין מנין בבחי' כל שדרכו למנות, כי הנה בקרי"ס כתיב ויראו העם את הוי'שסג שאזי דוקא באו העם לבחי' ויראו את הוי' ע"ד יראו את הוי' קדושיו, את דוקא שהוא בחי' ביטול ממש, את הטפל כו', וכמו הברואים שבים שאינם יכולים להיות נפרד מהים, ולא כמו ברואים שביבשה שנראים ליש ודבר נפרד כו', כי הים מכסה עליהם, וחיותם וקיומם הוא בתוך הים דוקא, וכך במשה כתיב כי מן המים משיתיהושסד שהי' בטל במציאות במקורו בחי' סוכ"ע דכולא קמי' כלא חשיב, וזהו ענין ויראושסה את הוי', שזכו לזה נש"י בקי"ס דוקא, וא"כ המספר והמנין בבחי' זו נק' את שדרכו למנות, ולכן בבחי' מספר זה שורה בו הברכה ע"ד חולשסו אשר לא יספר כו', כיון שאם היותן בבחי' מספר הם בבחי' ביטול לגמרי, וביטול זה הוא ליחידו של עולם, וע"כ נק' בלשון יחיד כמו שבעים נפש דיעקבשסז שאם היותן שבעים נקראו נפש לשון יחיד מצד הביטול, ועד"ז נאמר ויחן שם ישראלשסח ועמ"ש מזה ע"פ וקבל היהודיםשסט וקבל לשון יחיד כו', וזהו את שדרכו למנות שאם היותן דבר שבמנין הם בבחי' את הטפל ממש כביטול זיו השמש בשמש, וע"כ ממספר זה אין שום יניקה לחיצונים להיות נגף ח"ו, שהרי הוא אחדות גמור כו'.
קיצור. ולתבונתו אין מספר, כי מצד ממכ"ע לא יוכל להשתנות דבר, אבל סוכ"ע כל יכול, ולכן בעלמא דאתגליא אין הברכה מצויה, אך קרי"ס גילוי עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגלי' ע"י כי גאה גאה, ואזי כחול הים אשר לא יספר, ומספר זה נק' את שדרכו למנות, כי בקרי"ס ויראו העם את הוי', וא"כ המספר דבוק בבחי' אין מספר ואינו נפרד בפ"ע וכמו מאה שנה, ושבע שנים, שבבחי' כתר כל המאה שהם מספר רב הם לשון יחיד, שנה ע"י בחי' הביטול לבחי' חד ולא בחושבן כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור