ישמח משה במתנת כו'
רנח
התפעלות מדה עדיין כו' [וע' בזהר פ' אמור דצ"ב ע"א שפי' כן הפסוק והי' שבעת ימים תחת אמוכג דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה] [(והיינו לך לפי שהן הנק' חמשיםכד שערי בינהכה כו')]. והנה בחי' ז"ת דאימא הנ"ל הוא הנק' ע' רבתי להיותם בבחי' גדלות והרחבה גדולה ברוחב ההתבוננות עצמה מפני שהבינה נקראת רחובות הנהרכו כידוע [ועמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל ובד"ה ואהבת את פ"א ובסדור שער הק"ש בד"ה פתח ר' שמעון ואמר שמע ישראל]. (ויובן ביאור הדברים, דהנה בחי' מדות שבמוחין אםכז היות שנושאי' ע"ע שם מדה עכ"ז עיקרם הוא בחי' מוחי', וע"ד שנת' במ"א בענין שילוב ה' באד' ואד' בהוי' שהעיקר הוא אות הראשון, שגובר כו' כמ"ש באריכות בכ"ד וע' בדרושי ש"ש בביאור שובה השניכח, וכמ"כ יובן כאן שמאחר שבחי' הבינה היא בעצם בחי' מוח הבינה שענינה היא בחי' התרחבות, וכענין רחובות הנהר לגבי צמצום המעיין כ"ה התרחבות הבינה לגבי בחי' ברק המבריקכט דחכ' כו', ולכן גם המדות שבה אם היות כי נופל עליהם ש' מדה עכ"ז הנם בבחי' התרחבות כמו עצם הבינה כו'. אך לכאו' ענין הרוחב אינו שייך למה שהם באים בהתכללות כ"א מיו"ד, והצ"ל שהם ז' רחבי' ומ"על ע' רבתי שרומז לז"מ כ"א כלולה מיו"ד, אמנם באמת כל ענין ההתכללות זהו גם מצד ההרחבה, וכמו שהואלא בר שכל רחב הנה מצד היותו בבחי' מוחין דגדלות יוכל לסבול היפוכו לגמרי, משא"כ מי שמוחו קצר כו' אינו יכול לסבול היפוכו כלל, ועד"ז הוא ענין ההתכללות שזהו מצד רוחב כלי המוחין דבינה שמחמת זה באים בהרחבה ובבחי' ההתכללות ג"כ כו', שענינם אחד הוא כו'). [(ועוד לפי שהשבירה הי' בשם ס"גלב שבבינהלג כו'לד ולפני השבירה היו הז' מדות דבינה גדולים בהתפשטות ולכך נק' ע' רבתי והו"ע ע' אומותלה למטה, וע' נפש דיעקבלו הוא התיקון שלהם כמ"ש יצב גבולות עמים למספר בנ"ילז כו')]. (וטעם זה הוא רק בחי' התפשטות לבד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ח
- מזהה
- rh-6vsjzaq5
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.