שאו[/cup] מרום עיניכם כו' נפלאותיך ומח' כו' עצמו מספר כו' מרוב אונים כו'
עז
שיהוי זמן מה והרי אינו שוהה אפי' רגע אלא מיד שעולה ברצונו כו', אין זה אלא מפני שהגוף מתאחד עם הנפש, והנפש פועלת בה כרצונה כאילו הי' עצמותה ומהותה ממש, ואף שהגוף הוא לבוש הנפש מ"מ הוא מתאחד עם הנפש, ועד"ז יובן למעלה ענין ע"ס שנק' בשם תיקונין שנמשלים לאיברי האדם חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא, ת"ת גופא, ומתייחדים עם בחי' אוא"ס ע"ד יחוד הגוף עם הנפש, ויותר עד דאיהו וגרמוהי חד בהון, משא"כ בחי' הלבושים שהם כמשל לבושי הגוף שאינם מתאחדים עם הגוף וכ"ש עם הנפש כו', וע' בת"א פ' יתרו בד"ה זכוררפט את יום השבת דרוש השני, שמבואר שם ששרש הנשמות אף שעלו במח' הוא רק מבחי' הלבושים וע"י ירידתן והתלבשותן בגוף ונה"ב וקיום התומ"צ עי"ז מתעלים לאשתאבא בגופא דמלכארצ ממש, כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח איברין דמלכארצא ממש שנמשכו מט"ס דז"א טפ"ט הוא פ"א ובכ"א יש רת"ס הרי רמ"ג ועם ה"חרצב המגדילים הוא רמ"ח נמצא הם נק' כבי' גופא דמלכא, וזהו ועשיתם אותם וארז"ל כאילו עשאונירצג, ולכן ע"י קיום התומ"צ נעשה בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא, היינו ע"י הצדקה וחסד נכלל בבחי' חסד דרועא ימינא ממש, וע"י סור מרע בבחי' איזהו גבוררצד הכובש את יצרו נכלל בבחי' גבורה דרועא שמאלא, וזהו כי לא ידחרצה ממנו נדח, ממנו ממש שנכללו באלקות ממש בבחי' ע"ס שבהן מלובש אוא"ס ב"ה, ומ"מ היינו ג"כ ע"י התפילה שהיא במקום קרבןרצו לברר נה"ב שעי"ז הוא ע"ד והחיות נושאות את הכסארצז כו' שמעלים את בחי' הכסא שמשם שרש נש"י שחקוקי' תחת כסה"כרצח, וגם בחי' אדם שעל הכסא לקשרו ולחברו לבחי' אוא"ס ממש, ועי"ז נעשה עלייתם לאשתאבא בגופא דמלכא, וכמ"ש במ"א ע"פ מקושש עציםרצט, וע"פ וארא אל אברהםש, וז"ע כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם שיהיו בבחי' המוציא במספר צבאם דהיינו ההתכללות בע"ס המתחלקים לששים רבוי כו' ולי"ב גבולי אלכסון כו', וכן ארז"ל ע"פ מי ברא אלהשא המוציא כו' בזכות מי נבראו בזכות