ובמקומות רבים בתורה, וכל עיקר בהמק"ד הי' בשביל הקרבת הקרבנות, ואיך אומר כי חסד חפצתי ולא זבח. אך הענין הוא דהנה שרש ענין הקרבנותפא שמקריבין בהמה ע"ג המזבח, ועי"ז שמקריבין אותה עי"ז מתעלית לשרשה ומקורה, כי הנה שרש חיות כל הבהמות נמשכים מבחי' פני שורפב שבמרכבה, כי ד' חיות המרכבה הם שרש כל הנבראים שלמטה, פני ארי' הוא שרש חיות של כל החיות, ופני שור הוא שרש ומקור חיות כל הבהמות, פני נשר הוא שרש מקור חיות כל העופותפג, פני אדם שרש ומקור נפש השכליותפד, והגם שבחי' נפש הבהמה מרוחק מאד מבחי' פני שור שהוא מרכבה, וצ"ל ריבוי רבבות מדריגות בניהם, מ"מ הנה הוא שרש ומקור לבחי' נפש הבהמה רק שנמשכה ע"י ריבוי רבבות השתלשלות עד שנעשה חיות לבהמה שהוא בחי' נפש הבהמה הגשמיות, וכמארז"ל אין לך עשבפה מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, וכ"ש אילנות, שבודאי אין ערוך העשב והאילן הגשמי למזלו ברקיע המכה בו ואומר לו גדל, ומ"מ הנה הוא שרש ומקור להעשב הגשמי שיצמח מקטנות לגדלות, והאילן הגשמי יוציא פירות, ועד"ז יובן בענין בחי' פני שור שבמרכבה שהגם שנפש הבהמה רחוקה מאד בתכלית הריחוק מבחי' פני שור כו' עכ"ז הנה הוא שרש ומקור לנפש הבהמה, והנה ע"י שמקריבין את הבהמה ע"ג המזבח עי"ז מתעלית לשרשהפו, היינו בחי' שרש שרשה בחי' פני שור שבמרכבה, ולהיות כי ד' פנים לאחתפז עי"ז מתכללת אח"כ בבחי' פני ארי' שז"ע ארי' דאכיל קרבניןפח כו' שהיא בחי' לאכללא שמאלא בימינאפט שמתכלל הקרבן שעולה לשרש שרשו בבחי' פני שור שמהשמאל בבחי' פני ארי' שאל הימין, כמ"ש בלק"תצ בד"ה וארי' כבקר יאכל תבן די"א א', וע' בזהר בהקדמה דף וא"ו ע"ב ובמק"מ שם מענין ארי' דאכיל קרבנין, ואינו נכלל בבחי' פני אדם הגם כי ד' פנים לא' מפני כי ארי' ושור שניהם הם שרש הבע"ח, משא"כ פני אדם שרש נפש השכלית שבמדבר כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור