שטו

בחי' האצי' בכללות ובחי' עתיק הוא אור שמובדל ומרומם מבחי' יומין דאצי'^נז בתכלית וכמ"ש המתנשא מימות עולם^נח פי' מתנשא ומובדל ומועתק מהם וזהו עתיק יומין כלומר שנעתק ונבדל מבחי' יומין לעוצם הרוממות כו', והנה בחי' זו דעתיק הוא בחי' פנימיות כתר עליון והוא חלק העליון מאור מקיף הכללי דאצי' אשר איננו מתלבש כלל וכלל באצי' ולכך נק' עתיק יומין כנ"ל, מפני שאינו מתלבש כלל ביומין דאצי' רק הוא היורד להאיר מלמעלה מרחוק על בחי' חיצוניות הכלים לזככם מיניקת החיצוני' כנ"ל, אבל בחי' אריך הוא חצי השני ממנו שנכנס באצי' קצת והוא להיות להם לראש ומקור כנ"ל ואינו נק' עתיק יומין לגמרי להיותו רחוק יותר מעצמיות המאציל כו' (וכנ"ל בשם הע"ח שהעיגול הראשון שמתעגל מהקו יש לו יתרון על השני, מפני שקרוב יותר לראשית הקו הדבוק בא"ס, וא"כ מובן שבו עצמו מה שנק' ע"י וא"א, ע"י היינו ראשית העיגול כשמתחיל להתעגל מהקו ה"ה קרוב לא"ס עצמיות המאציל של הקו, והבחי' שבו עצמו הנק' בש' א"א להיותו מקור לאצי' ה"ז עצמו הוראה שהוא רחוק מעט יותר מחלק העליון שהוא נק' ע"י כו').

וזהו שרש האצי' מתחיל שרשו מהארות והשפעות^נט א"א דוקא וכידוע המאמר דאור אבא שהוא אור הראשון דאצי' יונק^ס מן בחי' מזל השמיני דא"א והוא מזל ונוצר חסד ונק' בשם מזל העליון ומדרגה השני' דאצי' והוא אור אימא יונק ממזל הי"ג דא"א והוא מזל ונקה ונק' בשם מזל התחתון כידוע והארות הללו דאו"א שמקבלים ממזלות דא"א הן הן שרשי כל האצי' כידוע. והנה פי' יונק הוא בבחי' א"פ כמשל היונק שמקבל לפ"ע ע"י צמצום כו' והאור והשפע מתלבש בתוכו ממש ולא בהעלם עליו כו', וגם כאן שאור אבא יונק ממזל הח' ענינו הוא שמקבל בבחי' א"פ בגילוי השפע וזהו דוקא מבחי' א"א הוא שמקבל כך, אבל מבחי' ע"י לא יוכל לקבל להיותו נק' עת"י שנעתק ומובדל בערך כנ"ל. וא"כ מובן דמה שע"י התשובה ומע"ט בכלל ניתקנו ב' דברים הנ"ל הענין הוא כך דע"י התשו' מעומקא דלבא כמ"ש ממעמקים^סא כו' וכמשי"ת בסמוך^סב מעורר למעלה בחי' המשכת אור המקיף דאנכי מי שאנכי כו' שהוא בחי' עתיק הנ"ל להיות יורד למטה להעביר החיצוני' ואח"כ יורד חצי השני והוא בחי' א"א להיות שרש וראש לנאצלים בבחי' יניקה ממש כמו או"א שמקבלים ממזלות דא"א וכיוצא ונמשך האור והשפע עד"ז לכל האורות והכלים דאצי' וישכנו שם בלתי הסתלקות וגרעון אור ח"ו והוא ע"י המצות מעשיות כנ"ל.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org