השיריםתקל פ"ב בפי' הקב"ה יושב ועוסק בתורהתקלא ומ"ש בד"ה נ"חתקלב כו' ומזוזה מימין, ועמ"ש בד"ה אכלוהו היוםתקלג בפי' נותן התורה לשון הוהתקלד, והמשכה זו בחכמה זהו ענין יוצר האדם וכמ"ש בד"ה זכור ושמורתקלה בדבור אחד נאמרו, כי התורה נק' אדם שדרך כלל הוא ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח ובפרטיות מתחלק לרמ"ח איברים כו' אבל אור א"ס ב"ה הוא רם ונשא כי לאו מכל אלין מדות איהו כלל ושם נאמר כי לא אדם הואתקלו כו', וכדי להמשיך מבחי' כי לא אדם לבחי' אדם להיות אנת הוא חכיםתקלז כו' זהו ענין ברכו בתורה והוא ענין יוצר האדם, אך פי' יוצר היינו כנודע שיש אדם דבריאה ואדם דיצירה כו' ומבואר בע"ח מהת"ז שאדם קדמוןתקלח נק' אדם דבריאה, וזהו <סו>
ּ דרך כלל כתר עליוןתקלט שנאמר בו ישת חשך סתרותקמ וכתיב ובורא חושךתקמא, שנק' חשך ע"ש שאין בו שום תפיסא והשגה כמ"ש בד"ה ראשי המטותתקמב ובד"ה שחורה אני ונאוהתקמג, דרוש הראשון, וזהו בחי' אדם קדמון כמ"ש בפרדס ערך אדםתקמד שנקרא כן הכתר להורות כי הוא קדמון לכל האצילות כו' וגם י"ל הטעם כי בו מלובש אור א"ס שהוא קדמון ולכן נק' ועתיק יומיןתקמה כי לא שיש בו ערך שנים וזמן ח"ו כי הוא קדמון שלמעלה מגדר זמן כו' אלא שלשכך האוזן במה שהיא יכולה לשמועתקמו נק' כן, לומר שהוא הפך ענין ההתחדשות שנים, וע"כ נק' עתיק יומין, לומר שהוא הפך מהמחודש ח"ו, וכמו שנק' חכם אף שהוא מרומם למעלה מגדר החכמה אלא שהכוונה לשלול ממנו הפך