קפג

כמה א"א לפניו^שפט ובד"ה וארא אל אברהם בפי' קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא כו' ובד"ה כי עמך מקו"ח^שצ בפי' רם על כל גוים הוי' ובד"ה ויאבק איש עמו בפי' אם תגביהי כנשר, וזהו שמבחי' אלף יכול להיות יניקה גם לבחי' ארור, ועד"ז ארז"ל ברבות בראשית ס"פ י"ב ע"פ ביום עשות ה' אלקים^שצא שאלמלא הי' נבה"ע במדת החסד לבד בלי שיתוף מדה"ד הי' חטאין סגיאין וכנ"ל, <ס>

ּ והיינו כי מצד ורב חסד יוכל להשפיע חיות גם במקום שאין בו הביטול כו' ולכן כדי שיהי' העולם צדיקים הוצרך להיות שיתוף מדה"ד, וז"ע החכ' שיש בה ג"כ קצת דין^שצב כו' להיות ואוהב את יעקב, ושונא את הרשעים, ולכן בית הוא סימן ברכה, וז"ע פותח בברוך שהוא שיומשך ע"י צינור מהכתר בחכ' במקום הביטול כו', ואחר שנמשך בחכ' שוב לא יוכלו החיצונים לקבל כי אור אבא דוחה החיצוני' כמבואר בדרוש הנגעים הנ"ל^שצג, ולכן א"צ לחותם, אך אור אבא מאיר רק עד האצי' משא"כ בבריאה אינו מאיר אור אבא, ולכן ומשם יפרד, וע"כ יוכל להיות יניקה גם לטורי דפרודא ממש, ולזה צ"ל חותם בברוך שעם היות שבבי"ע יש חיצוני' וצריך ליתן להם חיות ויניקה, מ"מ יומשך רק כפי המדה מבחי' מותרות ולא מעיקר השפע, ועמ"ש ע"פ אם בן הוא^שצד והמתן אותו ואם בת היא וחיה שיניקת החיצונים מעלמא דאתגלי' הנק' עלמא דנוק' ולכן שם צ"ל חותם, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ וכל בניך^שצה בענין א"ת בניך אלא בונייך, וז"ע חייב אינש לבסומי בפורי'^שצו עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, כי הנה המן שהפיל פור הוא הגורל^שצז היינו לבחי' כחשוכה^שצח כאורה ששם כעין עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, ר"ל ששם המן יוכל להיות לו השפעה כי שממית בידים תתפש כו' ורבו פשעיך מה תעשה לו^שצט כו', כי בחכ' דוקא הוא בחי' ברוך מרדכי, משא"כ בבחי' דכחשיכה כאורה משם גם ארור יש לו יניקה, וז"ע האלף כו' כנ"ל, והנס דפורים זהו ע"ד פותח בברוך שמשם דוקא היינו מבחי' עד דלא ידעי כו' המשיכו להיות ברוך מרדכי ושיהי' ארור המן ולא יהי' לו יניקה כו', וכמ"כ חותם בברוך כי הטבעת וחותם המלך ניטלה מהמן וניתן למרדכי, וע' בזח"א ס"פ תולדות קמ"ה א' ע"פ פיה פתחה בחכ'^ת דא ב' דבראשית כו', ד"א דא ה' בתראה ועמ"ש מזה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org