מתגדל להיות בבחי' השגה והבנה באורך ורוחב בטוב טעם ודעת, ואם היות מקור כל אריכות ההשגה הלזה באה מהתעוררות ברק המבריק, אמנם באמת ע"י אורך ורוחב ההבנה מלבד מה שבחי' ברק זה מתבאר היטיב הנה מתוסף הרבה ביתר שאת ג"כ על בחי' ברק המבריק שהי' תחילה וזהו מעלת הבינה עצמה ואשר בבינה היא בחי' התגלות עתיק לכן ע"י הבנת הבינה מתוסף הרבה מכמו שהי' תחילה בבחי' ברק המבריק, ומזה יובן ענין נהרא מכפיא מבריך שמתברך מעצמו ומכח ההתגלות שבה לבד מה שנתבאר בחי' ברק המבריק בהרחב הביאור וההשגה, והגם שכל עיקר ענין בחי' הרחב ביאור והבנת הדברים בא מהתעוררות ברק המבריק כו', הלא התחלת הנהר בא ג"כ מבחי' המעיין כמו שהתחלת ההבנה בא מבחי' ברק המבריק, וההוספה עם בחי' ביאור הדברים באים מעצם בחי' הבינה ומעלתה שבה התגלות עתיק כו', כמו שנהרא מכיפי' מבריך כו'.
קיצור. הברכה באסמיך עלמא דאתכסי', איהי ברכה ונהר יוצא מעדן ע"ח והתגלות סוכ"ע, ונהרא מכיפי' מבריך, ע"ד שתוקף המדות בהתגלותן דוקא, ובבחי' ההבנה מתוסף מה שלא הי' בבחי' ברק המבריק כו'.
יד) והנה על בחי' בינה נאמר ולתבונתו אין מספר, והיינו מאחר ששם שורה הברכה, א"כ יוכל המספר להתרבות בבחי' אין מספר, וכענין מאה שנה דחיי שרהשנט שמצד א"א בא המספר בריבוי יותר בבחי' מאה משא"כ למטה כו', וז"ע הברכה להיות התכללות יו"ד מיו"ד ואותן היו"ד ג"כ מיו"ד כו', משא"כ בעלמא דאתגלי' שם לא יוכל להשתנות דבר, וכמ"ש במ"א בלק"ת בד"ה צו את בנ"ישס כו' את קרבני לחמי, שמצד בחי' ממכ"ע אין יוכל להשתנות דבר, אלא כמו שהוא כך נשאר כמו שמהרגל אי אפשר להעשות יד, ולא מהיד רגל כו' כ"א דוקא מבחי' סוכ"ע יוכל להשתנות הדבר מן הקצה אל הקצה, וז"ע ההפרש בין עלמא דאתגליא שכבר הוברר כל דבר על מקומו בהתחלקות כל בחי' בפ"ע ע"כ לא יוכל להשתנות ולהתברך, אבל בעלמא דאתכסיא שם השראת סוכ"ע יוכל להיות תוס' ברכה וריבוי כו'. אמנם מבואר במ"א ענין קי"ס הפך ים ליבשהשסב, הוא שעלמא דאתכסי' יומשך בגילוי ממש כמו עלמא דאתגלי', והוא שינוי סדר ההשתלשלות כדי להיות גילוי המשכת התורה במ"ת, כי כל עיקר התומ"צ הוא להמשיך גילוי סוכ"ע בממכ"ע והיינו שמעלמא דאתכסיא יאיר בגילוי בעלמא דאתגליא, וזהו ענין דירה בתחתונים, וכדי להיות גילוי זה הוצרך להיות ע"י המשכה מעצמיות בחי' אוא"ס ב"ה השוה ומשוה כו' כמ"ש כ"ז בת"א פ' בשלחשסא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור