אני לדודי ודודי לי כו'
רפא
אותו השכל בא לידי הגבלהסו עד שישתכח במשך הזמן ע"כ יזכור אותו גם כשיומשך הזמןסז ולא יגרע בו אור השכל מזמן זה לזמן אחר כמאז כן עתה אחר הרבה שנים מאחר שבא מכח שאיננו מוגבל בכלי הגוף כו', וזהו עיקר ענין מוח הזכרון שיש בו מבחי' אור המקיף כו', ולכן בפ' קדש שהוא חכ'סט נא' ולזכרון בין עיניךע כי חכ' היא בחי' חיהעא כמ"ש והחכ'עב תחיהסח, והנה הלובש לבוש ממשיך עליו אור מקיף כידוע שאורות המקיפים שורים על הלבושיםעג דוקאעד, אמנם כשלובש ב' מלבושים כא' אין אור המקיף הדוחה הקליפה יכול ליכנס ביניהם ומביאתו לידיעו שכחה* [ועמ"שעה עוד מענן שכחה בת"א פ' תצוה סד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק ובלק"תעט בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ג, ובאג"ה בסופו סד"ה דוד זמירות קרית להו וע' במאו"א אות שי"ן סל"ז ובפרד"ספ ערך שכחה וערך זכירהפא, ובזח"א ר"פ מקץ דקצ"ג ע"ב ע"פ ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו וע' בגמ' פ"ה דברכות דל"ב ע"ב ע"פ ותאמר ציון עזבני ה' ואד' שכחני כו' עד ואנכי לא אשכחך וע' בתוס'פב פ"ק דר"ה די"ז ע"ב בשם הפסיקתא. ומכ"ז יש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ח
- מזהה
- rh-026fhkt4
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.