שכ

הוי' במילוי אלפין^כט כמו שהוא בעצמותו לפני הצמצום וכמשי"ת, ולכן ע"י ב' עומקים שמעוררים ב"פ אנכי, מתעלי' ב"פ אנכי בבחי' הוא ר"ת הוא ושמו אחד היינו מ"ה שלפני הצמצום והקו שהוא בחי' ב"ן כמשי"ת וזהו הוא להיות מוחה פשעיך כו').

וביאור הדברים וגם להבין איך שב' עומקים דאו"א הן שיקראו לשם הוי' כו', הנה תחלה יש להקדים כלל אחד והוא כלל גדול כולל^ל כל פרטי השתל' דכל הפרצופי' כו' והוא אשר בתחלת וראש לפני כל ההשתל' דא"ק עד רגלי העשי' לא^לא הי' מעצמו' אור א"ס בבחי' התחלקות כלל כ"א^לב ב' שמות מ"ה וב"ן^לג בלבד שיצאו מעצמיות אוא"ס והוא מה שלפני הצמצום דקו וחוט כו' נק' שם מ"ה כמאמר הי' הוא ושמו בלבד כו' (וגם זה הוא שאנו קוראי' כן זהו לפי מה שנמשך אח"כ לאחר הצמצום בחי' מ"ה כו' אנו מכנים בחי' מ"ה גם לפני בחי' הצמצום כו') וצמצום הקו וחוט כו' נק' בשם ב"ן בכלל, ועדיין אין מציאת בחי' השתלשלו' ממש בבחי' התחלקות ממש להיות בבחי' פרצופי' מחולקי' כו', עד שבחי' עתיק וא"א הוא שנתחלקו ב' שמות הנ"ל דמ"ה וב"ן להיות נקראי' בשם ב' פרצופי' והוא פרצוף עתיק בשם מ"ה בכלל וא"א בשם ב"ן בכלל וכנ"ל ועדיין אין זה בחי' התחלקות גמור שהרי ע"י וא"א בפרצוף א' נחשבים רק שזה מבחי' התחתונה שבמאציל וזה נעשה ראש לנאצלים כנ"ל^לד, אבל כללות שניהם ענין א' והוא בבחי' כתר בכלל והוא בחי' ממוצע בין עולם הא"ס לעולם הנאצלי'^לה כידוע, אבל כשירד עוד האור מעצמות אוא"ס למטה יותר והוא בבחי' או"א שיונקי' ממזלות דא"א וכנ"ל^לו שם נתחלק האור להיות בבחי' ב' פרצופי' שלימים ונפרדים לגמרי כו' עד שנקראו בשם תרין ריעין^לז וכנ"ל^לח והגם שהן תרדל"מ וכחדא שריין^לט וכחדא נפקין כו' כידוע, מ"מ תרין ריעין הם בבחי' התחלקות ממש לשני פרצופי' וכו' רק שהן תמיד בתכלית היחוד כו' ואמנם מ"מ הרי הן ביחוד תמידי כאלו הן אחדות א' ממש כמאמר כחדא שריין כו'. אבל בירידת האור עוד^מ למטה יותר והוא בבחי' זו"נ דאצי' שם נעשו ב' שמות הנ"ל ב' פרצופים ונפרדים ממש ולא יש יחוד ביניהם כ"א לפרקים ועתים ידועים כידוע

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org