וביאור הדבר הוא שהרי אור א"ס מתלבש בחכ'עו דוקא וע"ד דוגמא בהלכה דשנים אוחזיןעז וכיוצא הרי דבר ה' הוא וגילוי אור א"ס ב"ה, אך ענין ההלכה גשמיי' היא בכל עולם לפי ערך גשמיותו וצריך בירור ע"י המ"ד כנ"ל, ומהו המ"ד היינו מה שארז"ל הקב"העח יושב ושונה כנגדו, עט פי' הקב"ה הוא בחי' מוחין דז"א דאצי' כידוע ויושב ושונה ממש כנגדו לברר המ"ן דנוק' שהוא דבור של ההלכה כו', והיינו שיושב ושונה עד שיהי' בה גילוי אור אלקי ממש כנ"ל, וזהו שדקדקו זה המאמר מפסוק זה דקומי רוני בלילה כו' משום דבלילה היא קמה דוקא ומעלה מ"ן ואז שפכי כמים לבך נוכח פני הוי'פ הוא הקב"ה שיושב ושונה כנגדו לברר המ"ן כנ"ל והיינו פי' נוכח דהיינו שכינה כנגדופא שאמרו (והואפב ע"ד שאמרו אין טיפהפג כו'), (ומהפד שבתמיד ארז"ל שכינה כנגדו, ובמ"א אמרו הקב"ה קורא ושונה כנגדו, י"ל שכינה היינו שכ"ע בינהפה שמנה"י דאימא נעשו מוחין לז"אפו, וא"כ ענינם אחד כו'). והנה המלאכים אמרו תנה הודך על השמיםפז כו' כידוע ומשמעות הכתוב שהמלאכים ביקשו את התורהפח שילמדו אותה בדיבור כמו שניתנה לנו, והענין הוא שהיו רוצים שגם על ידם יהי' המשכות מ"ד לברר מ"ן כנ"ל בעסקם בתורה בדבורפט פ' בראשית וכיוצא, אמנם באמת לא היוצ גילוי המשכת המ"ד כלל על ידם והיינו שלא הי' הקב"ה יושב ושונה כנגדם כלל כשהיו שונים דבר ההלכה כו', והטעם הוא לפי שהמלאכי' הן מבחי' חיצוני' העולמותצא והוא מבחי' זווג נשיקין כמ"ש בע"ח וא"כ אינן אלא