דהכתיבשיז ומשם יפרד, מה תימא ביוסף ובנימין כו', אבל ת"ח רזא דמלה בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפקשיח ועייל בי' עייל ומניה נפיק עכ"ל, ואינו מובן עדיין התירוץ כיון שנמשכו מעלמא תתאה שהיא מל' אמאי אינן בכלל ומשם יפרד כמו ד' מחנות שכינה, ובספר זהרי חמה פי' כיון שע"י מ"ן דבנימין ומ"ד דיוסף מתייחדת עםשיט הת"ת, וכנודע בענין אלה תולדות יעקב יוסףשכ, ולכן יוסף ובנימין אינם בכלל ומשם יפרד, וכן מצאתי בסה"מ סי' י"זשכא בשם הע"ח וז"ל והסוד כי הלא תחלה הנקבה משפעת בעת הזיווג בת"ת מןשכב בסוד אור חוזר בסוד יסוד אחד <טז>
ּ (ולכן המזבח הי' בחלקו של טורףשכג שהוא בנימין, וכמ"ש בזח"א בהשמטות סי' ך"ה ד"ט סע"אשכד וז"ל בגין כך תנינן היסוד הי' מהלך ע"פ כל הצפון וע"פ כל המערב ואוכל בדרום אמה אחתשכה, בגין דחולקאשכו דבנימין הוהשכז בג"כ אית לי' יסוד, דהא הוא שליט הוה לגבי ההוא צדיק יסוד עולם, אבל בחלקושכח דיהודה דאיהו מזרח לא ה"ל יסוד דהא איהו רחקיה מיניה כו', ור"ל שעיקר צדיק יסוד עולם הוא יוסףשכט יסוד ז"אשל המשפיע מ"ד אלא שבנימין מכוין כנגדו דהיינו שהוא המעלה מ"ן בחי' יסוד דנוק'שלא, וכמ"ש מענין פי' יסודות דזו"נ בדרוש הנותן לשכוי בינהשלב ששניהם בחי' ביטול עצמותו, ההתקשרות להשפיע, וכן ההתקשרות לקבלשלג, וזה הי' טענת יהודה עם יוסף בענין ויגש אליו יהודהשלד כו' כי אחיו מתשלה ויותר הוא לבדושלו שהוא בנימין