תשבע"פ כמ"ש במדרש תלים ע"פ זהתצח והואתצט המברר עה"ד טו"ר וזהו יחוה דעת, והנה מבואר במ"א בד"ה לך לך מארצךתק שיש בבחי' בינה מעלה יתירה מבחכמה כו' כי התגלות עתיק הוא בבינה כו' שכדי להיות כח הגילוי למטה נמשך מבחי' עליונה יותר, וכן בתשבע"פ שהיאתקא מבינה יש בה מה"ט ג"כ מעלה יתירה מבחכמה וזהו בינה יתירה ניתנה באשה שהיא תשבע"פתקב, וזהו כתר לי זעיר ואחוך באיוב רסי' ל"ו, כתר הוא ענין המתנה ושתיקהתקג כי סייג לחכמה שתיקהתקד, סייג היינו גדר שהוא מקיף על הדבר כמ"כ פי' סייג לחכמה, כי השתיקה הוא מה שא"א להתגלות בשכל, כמו שתוק כך עלה במחשבהתקה שהוא מה שלמעלה מההשגה, וכן בקי"ס נא' ואתם תחרישוןתקו כו', ועמ"ש בביאור ע"פ אלה פקודי המשכןתקז בענין מ"ע ומל"ת בחי' לא הוא כענין שתיקה כו', ומבואר לעיל אשר בחי' הבינה שהוא להיות גלוי החכמה צ"ל <סה>
ּ המשכה לזה מבחי' עתיקא וזהו כתר לי זעיר ואחוך שמבחי' כתר נמשך בחי' ואחוך יחוה דעת כו', גם חוה פי' ברבות פ' בראשית פ' ך' לשון חויאתקח ויש בחי' זו בתשבע"פ, כי הנה את התנינים הגדוליםתקט פי' בבחיי פ' בראשיתתקי שהםתקיא ד' מחנות שכינה שהן מחול לשכינתו של הקב"ה לקלסו ולרוממו מלשון שירותתקיב ותשבחות מלשון שם יתנו צדקות הוי', שופטי' סי' ה' י"א, ובמ"צתקיג שם כיתקיד יתנו ענין דבור כי ושננתם לבניךתקטו תרגומו ותתננון, וזהו ג"כ ענין לימוד המשניות כמשארז"ל פ"ק דב"ב ד"ח ע"פ כי יתנו בגויםתקיז עתה אקבצם שהוא ענין לימוד המשניותתקטז, וע"כ נקראו מארי משנה תנינים מלשון תנינא, תנן, הנזכר בגמרא