פה

הראי' וההכרה^שפז שהדבר הנראה^שפח מצטייר באשון בת עין של הרואה והמביט^שצ, ב' היא שהרואה שולח^שצא ניצוצי אורו שיש בהם עצמיות גמור כמ"ש הרב ממשל בת היענה כו', וע' מענין רע עין בזהר פ' אחרי דס"ג ע"ב, ובמד"ש פ"ה דאבות במשנה עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של א"א פי' כי עין טובה נמשך מבחי' ואהבת לרעיך כמוך^שצב, ועין רעה בהיפך זה, והרי ואהבת לרעיך כמוך זהו כלל התורה כולה כו' ואידך פירושא היא^שצג, ולכן איתא פ"ב דאבות^שצד איזהו דרך ישרה שידבק בה האדם ר' אליעזר אומר עין טוב, וכן אמרו^שצה עין הרע ויצה"ר מוציאין את האדם מן העולם, וז"ש בגמ' פ"ט דב"מ דק"ז ע"ב ע"פ והסיר ה' ממך כל חולי^שצו אמר רב זו עין כו' צ"ט בעין הרע כו', דיש לפרש היינו קטרוג הס"מ שנק' עין הרע כנ"ל, ובלעם נק' עין רעה י"ל עין זהו הנבואה כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח^שצז ע"פ בדד עין יעקב^שצח, וכתיב ולא קם עוד בישראל נביא כמשה^שצט וארז"ל במד"ר נשא ס"פ י"ד^ת בישראל לא קם אבל באומות קם ומנו זה בלעם, א"כ לכן נק' עין המורה על הנבואה, אבל עכ"ז כיון שהי' רשע ואע"פ שראה מה שראה לא נתבטל מהיש והתאוה שלו ע"כ נק' עין רעה כו'.

והנה איתא בזרעא דיוסף לא שלטי בהו עינא בישא^תא שנמשלו לדגים שבים, ופי' הטעם בזח"ג נשא דק"ל ע"ב^תב מפני שזכה לאשתגחא בעינא עילאה דע"ק עינא פקיחא דלא נאים כו' וזהו בן פורת עלי עין^תג המאיר בעלמא דאתכסיא בחי' ים וביוסף הי' מאיר בחי' זו גם בעלמא דאתגליא וזהו עיני הוי' אל צדיקים כמ"ש סד"ה כי תשמע בקול בפי' לעשות הישר בעיני ה'^תד, וכיון שמאיר עליו עיני ה' בב' סגולות שכ' הרמ"ז כו', ממילא לא יוכל כלל הראי' של עין הרע לנגוע בו כלל, כי האור ההוא מסמא עיניו, במכ"ש מאור השמש שמכהה הראות כו', והנה יוסף זכה לזה ע"י הצדקה, וזהו ג"כ ונתנו איש כופר נפשו כו' שע"י

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org