תפילה היא בחי' ח"י ברכאן דצלותאקפ שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט בא"הקפא בבחי' מלך העולם, וז"ע מאה ברכותקפב שהוא הכל להמשיך תוס' אור במל' בחי' נפש, וזהו יחיד חי העולמים מלך דהיינו שההמשכה מבחי' יחיד בבחי' מלך הוא ע"י חי העולמים, היינו ח"י ברכאן דצלותא שהם נגד ח"י חוליות שבשדרהקפג שדרך בם נמשך ההמשכה מהמוח כידוע, וז"ע גומל נפשו איש חסד שע"י התפילה נמשך גמילות חסד בבחי' נפש שהוא בחי' מל' כו'.
קיצור. למשנ"ת שתפילה במקום קרבנות, איך ארז"ל עיון תפילה בכלל גמ"ח, גומל ב' פי' מל' ויגמל לגמול מהמותרות ע"י הכנעה בכובד ראש ב' גמל עלי ל' השפעה, ובתפילה ז"ע שפיכות הנפש, נהורא תתאה קארי תדיר שעי"ז יומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וזהו גמ"ח עם נפשו בחי' מל' כו'.
יו"ד) ועדיין צ"ל מה שנת"ל שהתפילה היא במקום קרבנות שהם בחי' העלאה ולא המשכה, אך הענין הוא דריב"ל סובר שהתפילות במקום תמידין תקנוקפד (ברכות דך"ו ע"ב), דהנה ע"י תמידין נקראו ישראל רעייתי, ופי' רז"ל במד"ר שה"ש בפסוק לסוסתי דף י"א ע"אקפה מהו רעייתי א"ר יונתן מפרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום הה"ד את הכבש האחדקפו תעשה בבקר כו', והיינו שעי"ז הם בחי' רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמיםקפז, והענין הוא שכמו למטה אנו רואים פעולת המאכל שהוא מחבר את הנפש עם הגוף, ובלתי המאכל הי' הנפש נפרד מן הגוף, ולא הי' לו אחיזה בגוף, כמו"כ ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שהם ממשיכים המשכות אור א"ס דלאו מכל אינון מידות איהו כלל, ואינו בערך המדות כלל שיומשך בע"ס, והיינו ע"י הקרבת התמידין נמשך התחברות אוא"ס עם ע"ס, וזהו ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, שמים הוא בחי' אש ומיםקפח שהם בחי' מדות דאצי', ואביהם שבשמים הוא בחי' חכ', ואמנם המשכה זו הוא ע"י העלאת הקרבן וכנ"ל באריכות שעולה לשרשו עד שעי"ז והחיות נושאות את הכסא עם כמראה אדם לבחי' אוא"ס כי לא אדם הוא בחי' לאו מכל אינון מידות איהו כלל, ועי"ז נמשך מבחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות בבחי' ע"ס, וזהו ריח נחוח להוי' ריח הוא בחי' העלאה נחוח הוא בחי' המשכה להוי' מקור האורות דע"ס
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור