רפז

בחי' גילוי אור כמ"ש ותורה אור^י, ושם כסא הוא לשון כיסוי כמ"ש במ"א בענין כסא כס אלף^יא, אך הענין הוא דהנה התו' נק' משל הקדמוני^יב, שהיא בחי'^*13 משל להבין בה בחי' אוא"ס קדמונו ש"ע^יג ). ויובן ע"פ הקדמה הידוע בכתבי האריז"ל בספר לק"ת בפי' כל פ' בהתחלתה וידבר^יד ה' אל משה דבר אל בנ"י^טו [שמשה הוא יסוד אבא^טז, וענין וידבר הוי' אל משה היינו ההמשכה מאור א"ס ב"ה ליסוד אבא, דבר אל בני ישראל הם נצח והוד^יז], דהנה ידוע דאורייתא מחכמה נפקת^יח היינו שיצאת שרשה מחכמה (ולכאו' צ"ל הלא נת' בכ"ד פי' אורייתא מחכ' נפקת, נפקת דוקא אבל שרשה בבחי' הכתר^יט, ואיך אמר^כ כאן שרשה מחכ', אמנם באמת דקדק לומר שיצאת שרשה מחכ', פי' הדברים ששרש יציאתה היינו תחילת גילויה לנו היא יצאת מחכ', אבל שרשה העצמי ע"ז נא' לא ידע אנוש ערכה^כא רק אלקי' הבין דרכה^כב ובידיעת עצמותו יודע את התורה כו', וא"כ פי' שיצאת שרשה, ה"ה כמו מחכ' נפקת שא' שם כו') ונתפשטה ונתלבשה למטה. והענין הוא דשרשה בבחי' אור אבא ומשם יציאתה למטה ונתלבשה בז"א.

וביאור הדברים, הנה ידוע דשרש רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"א^כד ושרש השס"ה ל"ת^כג הן בחי' ה"ג^כה ועד"מ באדם במדות^כו שבלב הן שולטין במעשיהו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org