קמ

בהעלם מאד כו' ובהמקבל מצטייר בציור שלם, והיינו מלבד מה שיוצא מהעלם אל הגילוי מצטייר בציור שלם להיות נראה הפסולת לעין הרואה כו', וזהו שבהגרעין שהוא השפע הנשפע בארץ לצורך צמיחת התבואה או אילני הפרי אינו נראה כלל הפסולת כלל, ובצמיחת התבואה הוא שיוצא מהעלם אל הגילוי להצטייר בציור שלם בחי' הפסולת בפ"ע והפירי או התבואה בפ"ע כו', וזהו נעשה ע"י המקבל שהוא הארץ או הכח הצומח שבה כו'. וענין מה שנת' כאן שהרקבון הוא המשפיע אינו סותר כלל למ"ש במ"א שהוא העלאת מ"ן^תשנז לכח הצומח, שבההעלאה זו ה"ה משפיע, ע"ד שנת' במ"א שמפני שהמשכת מ"ד תלוי בהעלאת מ"ן הרי בזה המ"ן משפיע והמ"ד מקבל^תשנח.

ויובן עוד יותר ממשל ציור הולד בבטן האם שמצטייר בבטן האם בהתחלקות עצמות וגידין ונודע מארז"ל אב מזריע לובן שממנו עצמות^תשנט כו', שבהכרח יש בעצמות כח^תשס בחי' העצמות ולובן שבעין שמחולקי' הם בתכלית במהותם וממשם, אלא שבטפת האב לא הי' התחלקות עצמות וגידין בפועל ממש, רק שהי' בכח הטיפה ההיא בהעלם וע"י שהייתה^תשסא בבטן האם ט' חדשים מצטייר ציור שלם ויוצא מהעלם אל הגילוי כו', וזהו משל רק לענין בחי' העלם וגילוי לבד, ואמנם כאשר נתגדל הולד ונגמר ציורו בכל פרטי האיברים בהיותו עדיין בבטן האם הנה הוא דוחה מעצמו שערות וציפרנים, וזהו עיקר סימן שנתגדל הולד כל צרכו והוא בר קיימא^תשסב כנודע שאם היות שזהו מותרות ופסולת נגד איברי הגוף עכ"ז כשגמרו שערו וצפרניו דוקא ה"ז סימן לוולד שהוא בר קיימא, וכ"ז נעשה ע"י שהייתו בבטן האם יותר שנמצא בשהיותו בבטן נמצא בו הפסולת מה שלא ניכר כלל בטיפת הזרע, וזהו עדיין אינו פסולת גמור, אבל בצאתו לאויר העולם נמצא בו פסולת גמור ע"י פתיחת נקביו, כמארז"ל נפתח הסתום ונסתם הפתוח^תשסג, ובהכרח לומר שפסולת זו היתה בו תחילה ג"כ שהרי ארז"ל על עובר שאינו מטיל רעי שלא יהרוג את אמו^תשסד שנמצא יש בו קודם ג"כ בחי' פסולת זו שלכאורה אין זה בטיפת האב כלל, שהרי אמרו שהולד נוצר מן הברור שבה^תשסה, אך י"ל שהברור יש בו ג"כ עדיין פסולת, אמנם באמת שם הוא בהעלם מאד, ובבטן האם שם הוא מתגלה ובצאתו מתגלה יותר, <לה>

ּ שאליבא דאמת בהיותו בבטן האם, ה"ז משל לבחי' אתכסיא נגד

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org