הצואר או מן העורף, אלא שנתן הקב"ה את המצות כדי לצרף בהם את הבריות הה"ד אמרת ה' צרופה וכ"ה בפ' שמינירמ, וכן יש פסוקים בפירוש שאומרים אם חטאת מה תפעל בורמא ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקתרמב מה תתן לו או מה מידך יקח, ונמצא לכאורה סותרים זא"ז. אך הענין הוא דשניהם אמת, דהנה מה שע"י המצות מוסיפים כח וגבורה זהו בבחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כמראה אדםרמג, שבחי' אדם הוא בכלל בחי' ג' קווין חח"ן בג"ה דת"י כנ"ל, ובפרט בחי' אדם הוא רמ"ח איברים דז"א הוא בעל ט"סרמד, טפ"ט הם פ"א רת"ס הם רמ"ג וה"ח המגדיליםרמה הם רמ"ח איברים דמלכא, וע"י המצות נעשה תוס' אור כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכארמו שכמו שהאבר ממשיך גילוי חיות הנפשרמז שמלבד שהוא כלי הנה הוא ממשיך גילוי אור הנפש כמ"ש במ"א, כמו"כ ע"י המצות שעושין רצוש"מ, עי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס בבחי' כמראה אדם שיהי' נמשך בחי' גילוי אור בבחי' תוס' מרובה על העיקר כידוע שתוספתו של הקב"ה הוא מרובה על העיקררמח, אבל כשמכעיסים ח"ו, אזי אינו מאיר בהם גילוי אוא"ס בבחי' גילוי כ"א בבחי' העלם כו' וזהו שגלות מצרים נמשל לשינהרמט וכמ"ש עורה למה תישן הוי'רנ, וכמו כמורנא עד"מ באדם כשהוא ישן יש בו כל כוחות הנפש ממש כמו שהוא בהיותו ער רק שהם בהעלם ואינם מאירים בו בגילוי בחי' כוחות הפנימי' כמו שכל ומדות, עד שבחלום יכול להיות דברים שלא יתכן כלל ע"פ השכל כו', משא"כ בהיותו ער מאירים בו בגילוי כוחותיו הפנימים שכל ומדות כו', ועד"ז יובן למעלה ענין בחי' גלות מצרים שנמשל לשינה שאינו מאיר גילוי פנימיות אוא"ס בבחי' ע"ס, רק מה שצריך להיות לצורך קיום העולמות, וכמו שגם בעת השינה נשאר מה שנצרך בהכרח לצורך קיום חיות הגוף, וראיתי בכתבי דברי רבינו ז"ל שא' לשון קיסטארנב