ד

כח בגבול אתה מחסר שלימותו, והגבול הנמצא ממנו תחילה זהו בחי' הכלי' דע"ס^לא, שזהו שא' בס"י עשר דוקא ולא תשע ולא אחד עשר, שבאמת בהאור לא יש שום הבדל והפרש בין אור החכ' לאור החסד עד"מ, שהאור שוה בכולם כמ"ש בסש"ב^לב, וההבדלה שבניהם זהו מצד הכלים שבהם וע"י הוא המספר עשר דוקא, וא"כ יתכן לומר גם על בחי' הזיו המהוה בי"ע שהוא כח מוגבל מאחר ששרשו מהכלי' דמל' דאצי', אך איך יתהוה הגבול הנברא מכח הגבול, ואיך קורא אותו אין שפי' העדר, וה"ה מציאות מוגבל עשר דוקא, אמנם באמת אין בכח הכלי' דאצי' כלל להוות בי"ע כ"א ע"י שבחי' איהו מתייחד עם גרמוהי^לג להוות בהם וע"י בחי' עולמות בי"ע כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי חד, ולכן יתכן לקרות הבריאה יש מאין מב' טעמי' הא' אין שאינו מושג שה"ז מבחי' איהו, וגם אין ע"ש ההעדר שהרי הגבול הנמצא ממנו תחילה זהו הכלי' דע"ס, וההתהוות הוא מבחי' איהו שמתייחד עם בחי' גרמוהי אשר בבחי' איהו אינו שייך שום הגבלה כלל, רק שמתייחד עם גרמוהי בכדי שיתהוה מבחי' יש הנאצל היינו הגבלה הנאצלת בחי' יש הנברא ועיקר התהוות היש הוא מבחי' איהו שהוא כח הא"ס הכל יכול יכול^לד, רק שזהו ע"י אמצעית יחודו ית' עם בחי' הכלים דע"ס דמ' דאצי', וזהו דכתי' רבות עשית^לה אתה ה' אלקי שבחי' ריבוי הנבראי' שנבראו מאוא"ס בחי' אח"פ זהו ע"י התייחדותו עם בחי' הכלים דע"ס דמ' דאצי' שמתייחדי' ומתכללים יחד שעי"ז נמשך ריבוי התהוות נבראי' שונים זמ"ז כמ"ש במ"א, ונמצא מה שפי' שהכח המהוה בי"ע זהו ג"כ מוגבל הכוונה על בחי' הכלי', ובחי' האצי' שלמעלה מהתהוות בי"ע הכוונה על בחי' אורות דאצי' שהם בלי מה כו'. ועוי"ל שגם בהארה המאיר מבחי' היחוד דאיהו וגרמוהי ג"כ שייך בה בחי' מספר מאחר שהארה זו נמשכת מבחי' היחוד עם גרמוהי כו' אבל בחי' איהו בעצם שהוא עיקר המהוה, והוא כל יכול שממנו נמשך להוות היש הגשמי זהו בלי מספר, וכ"מ לשון רבינו ז"ל שהארה הנמשכת מאתו ית' להוות בי"ע הוא ג"כ בבחי' מספר, פי' שהגם שההארה זו נמשכת מאתו ית' היינו בחי' איהו מ"מ מאחר שנמשך ע"י בחי' היחוד עם גרמוהי שייך בה בחי' מספר, וי"ל שההארה זו היא בחי' כח הפועל בנפעל^לו שזהו בחי' מספר, אבל הפועל עצמו הוא בלי מספר כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org