צח

שם ומל' אינה ברכה^קמב, וכ"כ במאו"א אות ב' סל"ה וז"ל ברכה מצד אימא^קמג בריכה העליונה (ע' בסידור בדרוש ברכת הזימון^קמד ובזהר ס"פ בא דמ"ב ע"ב מענין מקור מעין ים) ששם מימי החכמה נמשכין^קמה לתוכה (וע' בזח"ב ס"פ בשלח דס"ג ע"ב ההובא לעיל^קמו כד ע"ק סדכ"ס כו' אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה), המברכת למל' בריכה התחתונה כו' עכ"ל. ופי' ברכה זו למל' נראה שבאה ע"י ז"א, ולכן איכא מ"ד דרק כל ברכה שאין בה שם אינה ברכה שאע"פ שלא הזכיר מל' הוי ברכה, כי מאחר שהזכיר השם הוי' דז"א ממילא נמשך למל', ויובן זה ע"פ מ"ש בת"א ס"פ ויגש בענין משמח חתן וכלה שבחי' המל' מקבלת ע"י ז"א, ועמ"ש בלק"ת שה"ש^קמז בד"ה צאינה וראינה בפי' שאו ידיכם קדש^קמח וברכו את הוי', ולכן גדול העונה אמן^קמט יותר מן המברך, כי אמן גימ' הוי' אד'^קנ והיינו שיומשך הברכה מז"א למל', ויהי' יתד במקום נאמן^קנא, יתד שלא תמוט, וע"ז מורה ש' אד' וכמ"ש במא"א^קנב שז"ע מאה אדנים שבמשכן^קנג לקבל מאה ברכות^קנד כו' והיינו האדנים מש' אד'^קנה שמקבלים^קנו ע"י אמן הברכה מש' הוי', ועמ"ש במ"א בענין זו"נ שהם הממוצעים לחבר ההמשכה מאא"ס בבי"ע וז"ע כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה^קנז כמ"ש בת"א ס"פ תרומה בכי"ק רבינו אדמו"ר נ"ע וז"ל ונודע שהז"א הוא תכלית ירידת אא"ס מלמעלה למטה בכדי להאיר אח"כ לבי"ע ע"י הנוקבא כו' ע"ש. והנה בפי' יברך את הנערים^קנח מבואר בזח"ג קפ"ז ע"ב בפ' בלק, ובזח"א ויחי דרך"ח ע"ב דקאי על שנים כרובים שהם הנק' נערים על שהם בחי' קטנות לגבי אוא"ס הבלתי בע"ג, ועמ"ש בת"א בד"ה בך"ה בכסליו^קנט גבי חנוך לנער כו', בפי' מי יקום יעקב^קס כי קטן הוא שיעקב הוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, ומאחר שיש קצה וקצה הרי הוא בבחי' קטן לגבי אוא"ס הבלתי בע"ג כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org