רצז

אחר מזימותיו וכמ"ש בזהר ממשל הזונה עם בן המלך^לד, עכ"ז זהו כמו שהוא בשרשה ששט"ן ופנינה לש"ש נתכוונו^לה, וגם למטה עיקר פנימיותו היינו הטוב שמחי' אותו הוא ג"כ בחי' טוב והיינו שלא יציית אותו, אך בחי' חיצונותו הנראה ונגלה לעין כל הנה הוא מסית ומדיח בכל מיני הסתות להראות לו איך שטוב לו מאד כן, וכן איך שפלוני עושה כל זה וה' מצליח לו, ואינו מראה לו שיבין שמשלם לו הטוב בעוה"ז כמ"ש ומשלם לשונאיו^לו כו', עד שע"י הססותיו הרבים הנה מי שגופו גס יותר, במהרה יותר ילכד במצודתו הפרושה על דרכי חיי בני האדם הרוחני' והגשמיי', כי יורד ומסטין ועולה ומקטרג^לז, וכמ"ש תיסרך רעתך^לח שהרע בעצמו הוא המייסר את האדם ונוקם נקמתו בו ר"ל על אשר הטה מעומק פנימיות כוונתו לאחוז בחיצוניותו ולצייר ציור רע בכח המתאווה שבו שהוא בעצם רק כח המתאוה לבד כמ"ש מזה במ"א ע' בדרושי פרה אדומה^לט, ולכן ציור הרע שצייר בכח המתאוה שבו הנה גם הוא נוסף על שונאו הוא יצרו הרע, וזהו שאמר רעתך היינו רע שלך שאתה עשיתו רע, הן ביצה"ר והן בכח המתאוה כו', ולכן הם הם המה המיסרים אותו ונוקמי' נקמתו בו כו'. ולכן עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן, כי זהו מדה במדה כו', כי הרי עיקר החטא הוא בבחי' האש זרה שבו שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע, ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם מצינו שצווח נורא בי' עמרם^מ בכדי להציל א"ע מזה כו', הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב כו'. ולאו דוקא בכגון דא במעשה שהי' שם כ"א בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נק' בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב^מא שזהו חב"ד בכלל, ולכן נק' אבי אבות הטומאה^מב כו' כמ"ש מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחי' האש בו שמצייר בו ציור רע, והיינו בקנאו את קנאתו^מג מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנ"ל וכאשר תבעור בו אש הקנאה ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפ"ד שלו הוא כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org