להבין כללות ענין מצות פרה אדומה
תשפה
יובן שהמזל המכה בו ואומר לו גדל הוא ענין מזלות הנמשכים ממו"ס ועמ"ש בד"ה שינייך כעדר הרחלים עכ"ה), אך ענין שפע העדן בגן הזה הוא במדה וקצבה משי"ב שהם ו"ק דאצי' (עמ"ש בד"ה והי' מדי חדש בחדשו) ועז"נ ויטע ה' אלקים גן בעדן אשר ב' שמות הוי' אלקים הם עד"מ כמו המזל המכה בהנטיעות כו' וע"כ גם קודם שנברא אדה"ר הי' הג"ע הנמשך מבינה שבמל' דאצי' וזהו ונהר יוצא מעדן כו', וזהו ענין ענג ר"ת עדן נהר גן, אך ע"י תומ"צ ממשיכים תוס' אור בג"ע והיינו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, ועד"ז נא' אם בחוקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם כו', ועץ השדה יתן פריו דקאי ג"כ על צמיחת האורות בג"ע, והגם שבלא"ה הג"ע נצמח בו תענוג העליון הנק' נטיעת הגן וכמ"ש במ"א עפ"י המדרש פ' קדושים פכ"ה ע"פ ונטעתם מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה שנאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן כו' שזהו ע"ד כי האדם עץ השדה שבחי' אדם שעל הכסא נק' עץ השדה כו', והוא ז"א דאצי' וזהו הנטיעות שבגן ושרש המשכה זו מבחי' עדן שהוא חכ'.
אך י"ל כי ידוע שביחוד חו"ב שה"ע ונהר יוצא מעדן יש ב' בחי' מה שנמשך תמיד חוק הקצוב זהו מחו"ב עצמן אבל מה שהחכ' מקבל אור חדש מא"ס ומאיר בבינה זהו נמשך ע"י אתעדל"ת וכמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בביאור השני שע"פ יונתי בחגוי פ"ג, וזהו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה והיינו ג"כ כמ"ש בזהר באדר"ז דר"צ ע"א האי חכמתא איקרי עדן והאי עדן אתמשך מעדן עילאה סדכ"ס הנ"ל, והמשכה זו מעדן עילאה זהו ע"י תומ"צ. והענין י"ל עפ"י מ"ש במ"א בענין אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' והנה גבוה מעל גבוה שומר שהמזל מקבל מלמעלה יותר כו', והמקור לכולן הוא דבר ה' ממאמר תדשא הארץ דשא כו' עץ פרי כו', ונז' מזה ג"כ בקצרה בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש הראשון פ"ב, ועד"ז בענין נטיעות הג"ע הנה יש לכ"א ג"כ מזל מלמעלה מאצי' המגדלו, ואפ"ל שזהו ענין כי האדם ז"א דאצי' הוא שרש עץ השדה שבג"ע, אך כי גבוה מעל גבוה שומר כו' ושרש המשכה זו הוא ג"כ מדבר ה' היינו מל' דא"ק שנעשית עתיק וכתר לאצי', וזהו נמשך ע"י דבר ה' שבתורה וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך דפי' הרמ"ז פ' בראשית דף ד' סע"א דהיינו מל' דא"ק כו', ועד"ז נת' בסידור ע"פ ישלח דברו וימסם כו', וזהו ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ היינו שעי"ז ממשיכים תוס' אור בג"ע העליון הנק' שמים ובגעה"ת הנק' ארץ, וזהו דענין כי גבוה מעל גבוה שומר בקהלת סי' ה' פי' ברבות בשלח ס"פ כ"ג דקאי על חיות המרכבה וגבוהים עליהם קאי על ע"ס או על מלכות שמים וכמו שנק' שם אלקים לשון רבים ע"ד אלקים קדושים הוא וכן מפורש במד"ר בקהלת דצ"ו ע"ב וגבוהים עליהם זה הקב"ה עו"ש זה חי העולמים מלך, ובת"ז תיקון ע' דקכ"ו ע"ב פי' כי גבוה מעל גבוה הם זו"נ דאצי' שהם הוי' ואדנ"י וגבוהים עליהם הם חו"ב דאצי' ובסה"מ סי' ב' פי' כי גבוה מעל גבוה הם ע"ס דאצי' וע"ס הגנוזות כו' וע' בזהר בראשית דכ"ג ע"א, אלא במדרש מיירי לענין ההשפעות הנמשך בעוה"ז ששרש השפעה זו נמשך מד' חיות המרכבה כמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני אחותי, וע"כ עליהם נא' כי גבוה מעל גבוה כו' וכנ"ל. וכמ"כ עד"ז לענין ההשפעות שבג"ע יש ג"כ גבוה מעל גבוה שומר וע"ז פירשו דקאי על ע"ס דאצי' ולמעלה יותר כו' וכנ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-0rs94mas
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.