אז ישיר ישראל
תתמג
דנוק' ועמ"ש בד"ה לא תהי' משכלה ועקרה כו', וצדיק יסוד בא ע"י החכמה כנ"ל, וזהו באר חפרוה שרים שהם חו"ב בחי' כשר לפני המלך, שהשר מבאר פקודת המלך כך תושבע"פ היא ביאור הרצון שבתשב"כ שגילוי הרצון איך ומה זהו ע"י החו"ב והיא תשבע"פ ועמ"ש בד"ה רני ושמחי בת גבי עד שקראה אחותי, ועמ"ש מענין שרים ע"פ ראיתי עבדים על סוסים ושרים כו' בקהלת סי' יוד פסוק זיין, וזהו שכדי להיות בבחי' באר מ"ח שנובע תמיד אליך ה' נפשי אשא זהו ע"י חפרוה שרים והוא ענין ישראל כי שרית כו'.
אשר כנעניה שרים עמ"ש ע"פ וישב יעקב כו' בארץ כנען ל' סוחר ותגר כו'.
זח"ג בהעלותך דק"ן סע"א באר דא כנס"י (נ"ב יסוד שלה) חפרוה שרים דא או"א (שעל ידם חזרה פב"פ ונעשה יסוד שלה) דאולידו לה כרוה נדיבי העם אלין אבהן (הוא בחי' נתינתם המ"ן בתוך הבאר ההוא וענין זה יקרא כרייה כו' והיינו ע"י חו"ג דאימא שנק' אבהן כו'), וסיום המאמר בפ' וילך דרפ"ו סע"א כרוה אתר לאזדווגא בה מלכא בברכן, ומלשון זה דכרוה זהו פנימי' היסוד כו' ע"ד החדר והפרוזדור כו', ואפשר להעיר ממ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי בענין קליטה דשמע"צ, שהגם שבכל יום אנו מברכים בא"י כו' אינו נקלט ונתפס אל תוך תוכו אלא היא בבחי' עקרה שפולטת הטפה שהיא השפעת גילוי אלקותו כו' כענין מהר לשמוע ומהר לאבד והגורם להיות פולטת זהו הגוף ונה"ב המפילים את הנה"א בתענוגים גשמיים כו' וצ"ל למען דעת עמי הארץ מלשון ויודע בהם את אנשי סוכות כו' ועי"ז יהי' נקלט הגילוי בתוך תוכו כו' וזהו ענין שמע"צ וזהו כרוה נדיבי העם, הכרייה להסיר גם ההסתר הדק תאוות היתר כו' בכדי שתהי' באר ויהי' נקלט המ"ד כו', ע"ד מהר לשמוע וקשה לאבד בפ"ה דאבות וזהו והאזנת למצותיו ע"י אזנים כרית לי. ועיין מענין כרוה נדיבי העם בזח"ב ויקהל קצ"ז ב', ויקרא כ"ו ב' י"ט ב', מענין באר חפרוה ח"ב קי"ג סע"ב קי"ד ב' ח"א ויחי דרל"ה א', ח"ג פנחס רל"ה ב', ומשם י"ל שרים שר המשקים קנה שר הטבחים וורידין שר האופים וושט לכו לחמו בלחמי הם החופרים הבאר בחי' פנימי' הלב.
והנה כתיב מעין גנים באר מים חיים, מעין גנים זהו מה שכנס"י ממשיכים האור בג"ע שהוא מבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות כו' ומקור גילוי זה מבחי' חו"ב שנק' ממכ"ע, אך באר מ"ח זהו על ההתגלות שבתח"ה שהוא בחי' סוכ"ע, וזהו והיה כו' מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני ים החכמה כו' ולכן גבי באר נאמר במשענותם דמורה על תח"ה כנ"ל מפסוק ואיש משענתו בידו כו', והנה י"ל מעין גנים זהו מצד המצות כמו המעין שיוצא מן הארץ כך המצות הם בחי' עפר, אך באר מים חיים זהו מצד העלאת הנפש עצמה בחי' בכל מאדך כו' אלא שצריך לזה ע"י חפרוה שרים כרוה כו' במחוקק במשענותם כנ"ל.
בת"א פ' תולדות סד"ה ראה ריח בני וז"ל והנה העלאת מ"ן של בחי' פנימי' זהו בארה של מרים שהוא מעין הנובע מאליו משא"כ העלאת מ"ן של המקיף כתי' באר חפרוה שרים, ויכרו שם עבדי יצחק באר, עבדי יצחק הן המשכות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-v7nsb1dd
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.