לא הביט און ביעקב
א'יג9
מעלת תלמוד תורה שכנגד כולן הוא שהיא מבחי' פנימי' הכלים וצדקה היא מבחי' חיצוני' הכלי' חסד דרועא ימינא כו' (ועיי' בתורה דפורים תקס"ח ע"פ ע"כ קראו לימים האלה פורים, נת' איך שהתורה למעלה גם מבחי' תפילה שהתפילה היא בחי' חוה"ש שנמשך בהעורף שהוא בחי' אחוריים, אבל התורה היא בחי' חכמת אדם תאיר פניו כו' והיינו דג' מוחי' יש בראש ושני' מהם מאירי' בהפנים, וזהו בחי' התורה ומוח הדעת ממנו נמשך חוה"ש שבאחוריי', והדעת הוא חיצוניות הכתר היינו שע"י הדעת בגדולת ה' בתפילה נמשך הרצון לה' עכ"פ וזהו עדיין בחי' אחוריי' כי הרצון בחי' אחוריים הוא לגבי התענוג ושעשועים שבהתורה שהיא בחינת פנים, אך מתחלה צ"ל הרצון לה' עכ"פ דאם לא יהי' לו רצון לאלקות לא יתענג מההמשכה כו' דכמים קרים הם תענוג לנפש עייפה דוקא, משא"כ נפש שבעה תבוס נופת כו', ועיי' בע"ח בענין הי"ג ארחין דבגלגלתא שהם מג' הויות ששני הויות מתפשטים בפנים והוי' א' מתפשטת באחוריים), ועכ"פ מובן שרמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים שהם כלים להמשכת אור א"ס והתפלה אינה ממנין רמ"ח כי אינה בחי' אבר וכלי אלא שהוא אדרבה בחי' הכוונה הנ"ל שהיא הגורמת עצם ההמשכה שיומשך האור והגילוי מא"ס ב"ה והיא כמו בחי' החוה"ש שהיא המשכת המוחי', ואח"כ מתחלף ברמ"ח אברי' שמכללם ח"י חוליות ושאר האברי' כו'.
(נת' ענין התפלה שאינה ממנין תרי"ג רק מדרבנן והוא כי רמ"ח מ"ע הם איברים וכלים לגילוי אור א"ס אבל המצות צריכות כונה להמשיך בהם האור, וכוונה זו היא התפלה בחי' חוה"ש שאינו אבר אבל הוא נמשך ממוח ומעמיד כל האברים כי בתפלה בא"י שיהי' גילוי שם הוי' מלמעלה מהשתלשלות ורופא חולים הוא כלי לגילוי זה, ח"י חוליות כלים פנימי', ואח"כ בכל רמ"ח אברים רמ"ח מ"ע).
(ג) והנה כל סדר התפילה שעד ש"ע היא הכנה לש"ע דהיינו כדי שיוכל להתפלל ש"ע בכוונה מרעותא דלבא שבאמרו בא"י יהי' הבקשה באמת שיחפוץ מרעותא דליבא שיהי' גילוי שם הוי' (כנ"ל באות הקדום) לכן כדי שיגיע האדם למדריגה זו תיקנו חז"ל מתחלה לומר פסוד"ז וברכות ק"ש כמארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל, והנה בפסוד"ז ובברכת יוצר מזכירים אנו מן השירה והשבח שהמלאכים משבחים ואומרים ביראה ג"פ קדוש כו', דהיינו איך שהוא ית' קדוש ומובדל ואינו מושג דלמחת"ב ואין ערוך אליו כלל, והאופנים ברעש גדול מזה שמשיגים קצת איך שהוא קדוש כו', והנה המלאכים נק' עומדים כמ"ש ונתתי לך מהלכי' בין העומדים האלה וכנודע בפי' ענין עצי שיטים עומדים והיינו שהם רק במדרגת ובחי' רגלים בלבד, וישראל שלמטה הם בבחי' ומדרגת הראש כי ישראל היינו לי ראש ישראל עלו במחשבה, ולכך כאשר יתבונן האדם הנלבב איך שבחינת המלאכים ואופנים כו' אשר הם בחי' רגלים לבד עומדים באהוי"ר גדולה וברעש גדול אומרים קדוש וברוך כו' מהתפעלות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-g1yvxpph
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.