מה טובו אוהליך יעקב
א'לב
מה טובו אוהליך יעקב
מה טובו אוהליך יעקב וגו' (עיי' במדרש רבה פ' נשא פי"ב סי' רמ"ט וז"ל מה טובו אוהליך יעקב זה אוהל מועד שבמדבר ושבשילה ושבנוב ושבגבעון כו' ועיי' זוהר ח"ג בלק דרי"א סע"ב ודרי"ב א', וצ"ל לפי המדרש מה שייחס האוהל מועד שבמדבר כו' ליעקב, והמקדש שבירושלים לישראל ומתחילה יש) להבין מארז"ל כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו שנאמר ולא יקרא עוד שמך אברם אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ שאני התם דהדר אהדרי קרא כו' והענין שא"א לבוא ולהגיע למדריגת ישראל כ"א בהקדים תחי' מדת ומדריגת יעקב ועזח"א וישלח דקע"ד א'. ולהבין מדת יעקב הוא כמ"ש ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי ועזח"א דק"ס סע"א ובמק"מ שם ודקמ"ה ע"א ח"ב דקי"א א' וזה צריך כ"א מישראל שיהי' בחי' יעקב בחי' ויעקבני כו'. ולהבין זה צ"ל תחי' הקושי' למה ירדה הנשמה לעוה"ז בכדי שתקבל שכר אח"כ בג"ע והלא קודם ירידתה היתה בוודאי בג"ע והיתה נהנה מזיו השכינה ומה הוא היתרון ע"י ירידתה כו', והנה יש על זה כמה תירוצי' אך התירוץ האמתי כמרז"ל יפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וכמרז"ל במקום שבע"ת עומדי' אין צ"ג יכולי' לעמוד, והנה הנשמות קודם ירידתן לגוף הם בוודאי צ"ג אך זהו היתרון שלהם בירידתן בגוף שנעשים בחי' בע"ת שאז הם למעלה מצדיקים (ועי' מזה בד"ה אלה מסעי גבי אשר ברא אלקים לעשות כו' ובד"ה ועתה יגדל נא שזהו ענין עומדים ומהלכים ובד"ה מי מנה עפר יעקב ובד"ה את קרבני לחמי כו'). והנה יש שלשה מיני תשובה הא' היא תשובה תתאה שיהי' סור מרע בתכלית שלא יפגום בעוונות גשמי' במחדו"מ וצריך לעשות תשובה להתחרט על העבר ולעקור את רצונו מן הרע כו' שלא ירצה להפרד מיחודו ואחדותו ית' וכמ"ש לעיל. וזה התשובה הוא בתפלה ע"י אומרו ברוך אתה ה' אלקינו שיומשך בחי' אלקינו בקרבינו והוא בחי' ממכ"ע כדכתי' הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה בפ' וילך ל"א י"ז (ועיין מזה בזח"א עמוד ק"ס שפי' וז"ל ואי לית שכינתא תמן ובא השמש אתכניש מיניה קב"ה ואשתאר בחשוכא ושלטין עליה כמה מחבלים כו' הה"ד על כי אין אלקי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה דאלין רעות ממונין על כל עתין ורגעין דעלייהו אתמר ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו באיוב סי' ז י"ח ומאן גרים דלא שריא שכינתא עליה ולא שריא שמשא עליה בגין הבל דשקרא ומילין דשקרא דנפקין מפומוי כו' עכ"ל, ועי' במדרש רבה במדבר פרשה יו"ד דרל"ז ב' ובפ' ואתחנן דרפ"ט א'), וכתי' ישעי' נ"ט ב' כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם נמצא העון הוא מסך מבדיל בין האדם ובין אלקים ובמ"א נתבאר פי' וענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-vxzzhqrj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.