א'יד1

לא הביט און ביעקב

לא הביט און ביעקב וגו'. הנה ביארנו הכתוב דהאון לא יכול להביט ביעקב וכן אין נמצא בחי' עמל במדרגת ישראל, ועתה נבוא לבאר בע"א אלא כפשוטו שהקב"ה לא הביט לראות בחי' און ביעקב וכן לא ראה בחי' עמל בישראל, ואלו ואלו דא"ח. והענין דכתי' בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה אלקי' כו' וישר אל מלאך ויוכל כו', דהנה כתי' בא אחיך במרמה ולקח את ברכתיך וזהו בבטן עקב את אחיו שעקב הוא ל' מרמה כמ"ש הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיי' את בכורתי לקח כו'. וענין ובאונו שרה אלקים היינו מה שנצח את המלאך שרו של עשו ונק' ג"כ באונו שרה כענין בא אחיך במרמה כי און ל' רמאות כמו ואיש און מחשבותיו כו'. וע"ז אמר הכתוב לא הביט און ביעקב פי' שמרמה זו דיעקב שעקב את אחיו ליקח בכורתו וברכתו, אינו נחשב בעיני הקב"ה לבחי' און ורמאות ח"ו, כי הדין והיושר עמו שבאמת הבכורה והברכה הי' שייך ליעקב (רק שהוצרך כך שיקחנה מעשו במרמה לתקן מרמה דנחש הקדמוני כדלקמן) ועפ"י דין ויושר לקחם מעשו, וכן מה שנצח את המלאך לא נחשב לבחי' עמל בעיני הקב"ה כי ג"כ כהוגן עשה.

והענין יובן בהקדים ביאור ענין שיצחק רצה לברך את עשו דוקא בויתן לך מטל השמים כו' ורבקה עשתה שיתברך יעקב דוקא בזה והיינו ע"י שהלבישה לו בגדי עשו כו' וזהו המרמה כו'. והענין כי יצחק רצה לזכות את עשו שיחזור בתשובה לכך ציוה לו לצוד ציד להביא לו מאכלים שעי"ז יגבה ויתעלה במדרגה נעלה עד שיוכל לברכו בטל השמים ומשמני הארץ כו' אבל בשביל יעקב הכין ברכה אחרת היינו מה שברכו אח"כ בלכתו פדנה ארם ויפרך וירבך ויתן לך את ברכת אברהם, אבל ברכת ויתן לך מטל השמים וכו' הכין בשביל עשו, דס"ל שאין זה שייך כלל ליעקב שיהי' לו רוב דגן ותירוש כו' וכמארז"ל כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וחיי צער תחי' ועל הארץ תישן, ורצה יצחק להתנהג עם יעקב כפי דרכה של תורה (ולעשו רצה לברך בטל השמים כו' שעי"ז יוכל להתעלו'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org