זאת התורה אדם כי ימות באהל
תתיז
אלקות הכל הכוונה להבורא ממש, מ"מ המכוון דהיינו אא"ס כשנתצמצם להתלבש במדות אבל אוא"ס מצד עצמו לאו מכל אלין מדות איהו כלל. והנה מבואר בפע"ח גבי חג השבועות בפי' המשנה בן חמש שנים למקרא כו' עד בן שבעים לשיבה כי הם כמה בחי' ומדריגות גדלות דז"א ואמנם בהיותו למעלה בא"א אז נק' ז"א זקן ואז זקן שלו לבנה כבן ע' שנה או כבן שמונים שנה שמלבין זקנו והענין כי אז בזקנותו עולה עד דיקנא דא"א כו' עכ"ל יע"ש, וצ"ל לפי"ז איך יפרש סיום המשנה בן מאה כאלו מת כו', וצ"ל דכאלו מת אין ר"ל מת ח"ו, אלא שנתעלם מן העולם, כי יש ימי עולם שהם בז"א וימי קדם שהם בא"א, והנה בן שבעים זהו העלי' בז"ת דא"א אבל בן מאה היינו העלי' גם בג"ר ואז חשוב כאלו עבר ובטל מן העולם ר"ל שהוא למעלה מבחי' ההשפעה בימי עולם, וזהו המתנשא מימו"ע, בחי' ע"י שנעתק ונבדל מיומין עילאין דימי עולם, ונק' שם חסד דלגאו שלמעלה מחסד דלבר הנק' חסד עולם והיינו שמבחי' חסד דלגאו א"א שיומשך ההמשכה גשמיות כ"א ע"י התלבשות בחסד דלבר, וזשארז"ל ע"פ היתה כאלמנה, ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדה"י, ודעתו לחזור אליה, והיינו ענין קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא לגבי מהו"ע ית' וע' בסידור ע"פ יתום ואלמנה יעודד ובת"א בד"ה וארא אל אברהם, וזשארז"ל אעפ"י שמת יוסף הו"ע ההשפעה והיחוד כו' שבגלות נק' אבר מת אבל אלהיהם לא מת, כי אף שז"א עלה לעילא לעילא בסוד בן מאה שנים כאילו מת, אינו רק הסתר והעלם ע"ד ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, אבל עכ"ז כי אתה אבינו, רק שאותותינו לא ראינו כמ"ש בת"א ע"פ ומרדכי יצא וע"פ כי אתה אבינו ובד"ה אני ישנה. והנה עלי' זו דז"א בא"א לפעמים הוא חסרון האור למטה ע"ד קוב"ה סליק בגלותא כו' כמ"ש בזהר פ' אחרי דע"ה א' בפי' אוי, ולפעמים אדרבה לשבח כענין הנ"ל והחיות נושאות בחי' כמראה אדם לקשרו בבחי' כי לא אדם הוא כו', והתירוץ כשהוא ע"ד וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארן כו' שהוא הסתלקות האור מהכלים זהו גריעות וחסרון אבל אם הוא עליית הכלים לקבל אורות גבוהים כמו שבת ויוכ"פ זהו מעלה, ועמ"ש מזה באגה"ק בסופו ובלק"ת בד"ה את שבתותי תשמרו. ועפי"ז יובן ענין אין התורה מתקיימת כו', כי הנה עליות ז"א בא"א זהו ענין בן מאה כאלו כו', וזהו כי לא יראני האדם וחי דיש לפרש אפי' על ז"א דאצי' שמקבל רק מבחי' נה"י דא"א אבל להיות בו גילוי פנימיות הכתר זהו א"א בעוד הכלים דז"א הן כמו שהן, וצ"ל עליות רבות עד שיהי' בן מאה כאלו כו', והמשכה זו זהו ע"י שהאדם ממית א"ע על התורה כו' ע"י מס"נ באחד כו' שע"י הזדככות חומר הגוף שלו עבור התורה מעורר כן למעלה עליות והזדככות הכלים דז"א כו' וע' בלק"ת פ' אמור בביאור ע"פ ונקדשתי בענין הקדוש הראשון עליות ז"א כו' ובביאור ע"פ שימני כחותם כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-0gkbngrv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.