ביאור על תורה מי מנה [ג' בחי' אדם]
תתקסה
בנו, וכמ"ש וכאב את בן ירצה, ואז ימשיך כח נפשו לבא בהתפעלות התענוג וישתעשע בו הרבה, והרי אנו רואים שגם ההתענגות תלוי ברצון הנפש, והיינו מטעם הנ"ל שיש בחי' עוד למעלה גם מבחי' התפעלו' התענוג והוא הנק' מקור כל התענוגים והוא כח התענוג שיש בעצמות הנפש וכל התפעלות התענוג הוא בחי' גילוי ונביעה ממקור התענוגים ע"כ יש בנביעה וגילוי זה שינויים שלפעמים יאיר ויומשך הרבה ולפעמים לא יאיר רק בצמצום וכמו בכח השכל המשכיל ההשכלות שלפעמים יאיר הרבה ולפעמים לא יאיר כ"כ כו', וכ"ז תלוי ברצון עצמי' הנפש שאם לא ירצה להעמיק שכלו להמשיך גילוי כח השכל לא יאיר כלל או מעט מזעיר, משא"כ כשירצה ויעמיק שכלו יאיר כח השכל הרבה, ועד"ז הוא בענין גילוי התפעלו' התענוג מעצמו' כח התענוג שלפעמי' יהי' הגילוי הרבה שירבה להשתעשע עם בנו ולפעמים לא יתגלה כלל ההתענגות מכח התענוג או בצמצום וזה תלוי ברצון הנפש שהיא עצמה למעלה מכחות המתפשטים ממנה וגם מבחינת כח התענוג וכח השכל על כן המשכתם וגילויים תלויה ברצון הנפש (ואמנם מה שאנו קורין לבחינה זו מהנפש המנהגת כחותי' בשם רצון לכאורה אינו מובן שהרי התענוג הוא למעלה מהרצון אפילו מהרצון שלמעלה מהשכל כנ"ל, ואם כן איך גם ההתענגו' יהי' תלוי ברצון שאם לא ירצה לא יומשך התענוג הרי התענוג הוא גבוה מהרצון, ואיך ניתן להרצון שליטה עליו. אך זה יובן ממשי"ת לקמן אי"ה, איך שיש עוד בחי' הסכם שלפני הרצון מה שמסכים להיות רוצה או לא רוצה, וזו היא המושל על כל כחות הנפש ומנהיגם, וענינו למעלה הוא בחי' א"ק, ולכן מושל ומנהיג ג"כ על כח התענוג כמה שיתגלה שנק' עתיק יומין, ועמ"ש במ"א ע"פ ובבואה לפני המלך אמר עם הספר כו'), והנמשל מזה יובן למעלה שבחי' ע"י המלובש במו"ס שהוא טעם הכמוס ופנימי' הרצה"ע הנק' גולגלתא הנה הוא רק גילוי התענוג מה שנמשך ממנו להיות תענוג בהדבר והרצון ההוא שלמעלה מהשכל המושג ומובן והוא בחי' גילוי התענוג, ויש ג"כ בחי' תענוג המתלבש בשכל המושג היינו בבחי' חו"ב דאצי', וכמו באדם תענוג המלובש בשכל המושג וברצון הנולד משכל זה, וזהו תענוג המורכב בשכל, ויש ג"כ גילוי תענוג שאינו מורכב בשום דבר כלל, כי מאחר שאנו רואי' תענוג המורכב בשכל וגם רואי' שיש שכל בלי תענוג כמו שנתיישן השכל אצלו שאז אין בו תענוג ממילא מובן שיש ג"כ תענוג בפ"ע שאינו מלובש בשכל ולא בשום דבר כלל, והוא ג"כ רק גילוי התענוג ונק' למעלה הגילוי מבחי' ע"י, וכמו בחי' ז"ת דע"י שהן המתלבשים בא"א היינו גילוי התענוג ברצה"ע ובטעם הכמוס וגם מתלבשי' בחו"ב וזו"נ דאצי', אבל עצמי' בחי' עתיק הוא עד"מ כח התענוג שלמעלה מבחי' הגילוי ונק' מקור התענוגי', וענין הגילוי וההמשכה מבחי' עתיק בא"א ובאצי' הוא כפי רצון המאציל א"ס ב"ה, ורצון זה היינו בחי' א"ק וגבוה מבחינת רצון רק שנק' כן ע"ד ההשאלה, ונק' גם כן בחי' רעדכ"ר רצון המקור לרצונות, אך הנה מהות ועצמי' המאציל ב"ה מרומם ונשגב בערך מבחי' כח התענוג והרצון דלאו מכל אינון מדות איהו כלל רק מ"מ מתייחד עמהן וכמו עד"מ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-vqayjx12
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.