אז ישיר ישראל
תתמז
וזהו"ע באר מים חיים, דהנה מי הבאר הן עצמן המים של הים כי כל הנחלים הולכים אל הים, ומשם הם שבים ללכת דרך עובי הארץ ונעשים מעיינות ובארות שהן מים חיים, והנה מי הים מלוחים הם ואינם ראוים לשתיה, ואפי' הנהרות אינם מים חיים ממש, ועכ"ז ע"י עברם דרך דוחק עובי הארץ נתברר מהם כל פסולת עד שנזדככו ונעשו מים חיים כמו"כ ע"י התלבשות הנשמה בגוף החומרי שנעשית בבחי' מיצר ודוחק מאד תוך הגוף ונה"ב וכשבוקעת להיות אליך הוי' נפשי אשא נעשית בבחי' באר מים חיים שלמעלה מכמו שהי' הנשמה קודם בואה לגוף שנמשכה מבחי' ונהר יוצא מעדן כו' וזהו"ע במקום שבע"ת עומדים כו' ועי"ז אח"כ נמשך מלמעלה למטה ונוזלי' מן לבנון והוא המשכת אוא"ס בחכ"ע שהיא התורה שמקבלת מבחי' מזלא עילאה כמ"ש בזוהר באדרא דנשא דקל"ד ע"א, וזהו אשריכם זורעי על כל מים היינו בחי' באר ונוזלים הנ"ל (גם פי' על כל מים שזהו למעלה מעלה מכל בחי' מים כמ"ש בזוהר שמות ד"ו ע"א, והיינו לפי שבחי' מים אלו דנש"י נק' מים חיים, אשר זהו גבוה משאר בחי' מים גם מבחי' מים דאור מים רקיע כו' זהו הנשמה כמו שהיתה קודם בואה לגוף אבל ע"י בואה לגוף שנעשית מים חיים היא על כל מים כו').
וזהו עלי באר ענו לה. פי' מתחלה צ"ל עלי' מלמטלמ"ע היינו בחי' באר מים חיים בחי' בכל מאדך, ואח"כ נמשך מלמעלה למטה בחי' ונוזלים מן לבנון וזהו"ע ענו לה שהוא ע"ד מ"ש תען לשוני אמרתיך דהיינו שעסק התורה היא בחי' דבר הוי' ודברי אשר שמתי בפיך כו' והאדם הלומד אינו אלא כעונה אחר האומר, והיינו כשלומד בבחי' ביטול וכמ"ש במ"א בד"ה להבין ענין שמע"צ, ועסק התורה שבבחי' זו נק' ונוזלים מן לבנון ממש, וזהו ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך כו' פי' שלא תאמר הואיל זהו דברי אשר שמתי בפיך כו' ודברי ממש כאלו מקבלה מהר סיני כו' כי הוא ית' למעלה מהזמן כו' וא"כ מדוע אינו מרגיש הביטול כמו במ"ת שעל כל דיבור פרחה נשמתן אך זהו מפני שבצל ידי כסיתיך שהוא בחי' צל ומגן והסתר להעלים האור שיהי' בבחי' צל ומקיף ולא בבחי' אורה נגלית כדי שיוכלו לסבול וזהו לנטוע שמים וליסד ארץ שיהי' דירה בתחתונים וע' בתניא פכ"ג.
קיצור. אך אורייתא מחכמה נפקת ולהיות גילוי אור א"ס ממש בחכמה זהו ע"י רעו"ד בכל מאדך דהיינו בשביל ישראל שנקראו ראשית ואיך יבא לרעו"ד זהו ע"י ויצעקו אל הוי' בצר כו' וזהו ענין באר מים חיים שמחמת עברם דרך העפר נעשו מ"ח, וזהו עלי באר ואח"כ ענו לה ע"ד תען לשוני אמרתיך כו' ואשים דברי בפיך כו' וזהו ונוזלים מן לבנון.
ד) באר חפרוה שרים כו' ע"י כובד ראש וחרישה ולב נשבר כו', שרים הן האבות ואין קורין אבות אלא לשלשה ובחי' זו יש בכל אחד מישראל משא"כ בחי' השבטים כמ"ש בד"ה וארא אל אברהם והיינו לפי שהאבות הם השרשים כו', ובזוהר פ' בהעלותך דק"ן דהאי באר אתדבק ביצחק כי הנה בארות דאברהם סתמום פלשתים כי אברהם הוא בחי' אה' ומאהבה דקדושה לבדה יוכל להיות יניקה לבחי' פלשתים לשון מבוי המפולש הוללות והיינו אחר התפלה כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-t2zwfz0c
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.