לא הביט און ביעקב
א'יג13
גילוי שם הוי', והיינו בחי' שמ"ע והוא הארה מבחי' שבת שיש בחול כמ"ש במ"א בענין עולת תמיד ועולת שבת). (אך א"א להגיע לבחי' ישראל שהוא בחי' שבת אם לא ע"י קדימת בחי' יעקב שהוא עבודה דחול כי מי שטרח בע"ש דוקא אז יאכל בשבת, ולכן אין הקורא לישראל יעקב עובר בעשה כמו הקורא לאברהם אברם משום דלא נעקר שם יעקב לגמרי מישראל דהא אהדרי' וקראו יעקב מטעם הנ"ל שא"א להגיע לבחי' ישראל אלא ע"י קדימת בחי' יעקב, כי מתחילה צ"ל עסק הבירורים שבחול שזהו מבחי' יעקב ואח"כ יאכל בשבת להעלותם מעלה מעלה ולהתענג על הוי' וכמ"ש במ"א. ובזה נ"ל לפרש מה שאומרים במו"ש אל תירא עבדי יעקב כו', כי בשבת אנו בבחי' ישראל שא"צ לבחי' עבודה ויגיעה לברר בירורים כי בורר אסור רק אנו אז בבחי' בן בנים למקום ע' זהר ח"ג דצ"ד ואח"כ במוצאי שבת שמסתלקת הנשמה יתירה וצריך לחזור ולירד להיות בבחי' יעקב עבדי בכל ששת ימי המעשה לברר בירורי' בבי"ע כו', לכך או' אל תירא עבדי יעקב כו' מלירד שם ובזה נותנים כח ועוז כו' והיא ירידה צורך עלייה בשבת שאח"כ וכן בכל יום יש מעין שבת בק"ש ותפילה שאו' שמע ישראל כו' וכדלקמן אי"ה).
(נת' איך שבבחי' יעקב שייך עמל ויגיעה לכבוש תאוות הנה"ב להפכו לה' בתפלה וכן באכילה כו', וזהו ששת ימי החול תעבוד כו', אבל בשבת אין שייך בחי' עמל רק להתענג על ה' וזהו לא ראה עמל בישראל שהוא בחי' שבת כי שרית עם אלקי' שאין שם אלקים מסתיר עוד ע"כ הוי' עמו ממש).
(וי"ו) ותרועת מלך בו, הנה בפי' תרועת יש שני פירושים הא' לשון שבירה ופירור כמו תרועם בשבט ברזל והב' לשון חיבה, ושניהם אמת. דהנה י"ל דפעם מצינו דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ ודינא דמלכותא דינא שהוא בבחי' גבורות, ופעמים כתיב באור פני מלך חיים אנפוי דמלכא נהירין בבחי' חסדים, אך הענין הוא דיש ב' בחי' מלך הא' נק' מלכא תתאה כד יתיב בין עבדוהי, דהיינו בחי' מלכותך מלכות כל עולמים כשמתלבשת בעולמות בי"ע שצ"ל ע"י גבורות וצמצומים, כמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו וכמ"ש במ"א ואזי במשפט יעמיד כו' וזהו בששת ימי המעשה, והבחי' הב' הוא בחי' מלך עילאה והיינו בשבת שהיא עליות העולמות ובחי' מדת מלכותו עולה ומתייחדת בשרשה בבחי' אצי' וע"ז נאמר באור פני מלך כו' ואנפהא נהירין בנהירא עילאה ע"י התגלות עונג העליון מבחי' רעוא דכל רעוין שמתגלה בשבת במדת מלכותו ית', וזהו תרועת מלך בו לשון ריעות וחיבה דקאי אבחי' ישראל שהוא בחי' שבת שאז ה' אלקיו עמו ממש שמתענג על ה' כנ"ל ונמשך בחי' תרועת מלך בו היינו גילוי בחי' ריעות וחיבה מבחי' רעוא דכ"ר שנמשך במדת מל' שהוא כנס"י, וגם עי"ז נמתקים כל הדינים וגבורות הנמשכים מבחי' דינא דמלכותא בששת ימי המעשה מחמת התגלות רעדכ"ר. וזהו תרועת מלך כפי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-n6y1f33n
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.