ביאור על תורה מי מנה [ג' בחי' אדם]
תתקפב
אך י"ל זה גופא איך שייך לומר שהכלים דאצי' נעשו אורות ממש לבי"ע, נוכל להשכיל מעט ממ"ש באגה"ק בשם הה"מ ז"ל ע"פ ואנכי עפר ואפר כו' שמתוך זה יובן גודל מעלת הכלים דאצי' ע"ש, וגם בד"ה איהו וחיוהי כו', אבל באמיתית בהעריך העולמות לגבי הבורא ית' הנה א"ק נק' אדם דבריאה מאין ליש כנ"ל, והקו הוא בחי' האצי' ע"ד ויאצל כו'. (ובספר ויקהל משה כ' בענין אחר בפי' אצי' בכלל, ולא זה הוא הדרך שאמר רבינו ז"ל, וגם בע"ח אין שום זכר לסברתו, ולא בת"ז שמשם מקור הדברים). גם אצי' הוא מלשון אצל וסמוך, ונק' כן האור שבטל במאור ואינו מהות ויש בפ"ע, וזה פי' אצל וסמוך שבהסתלקות המאור השמש מן הארץ הי' כלא הי' האור כו' ולפי שהכלים דאצי' הן ג"כ בבחי' ביטול אמיתי כביטול זיו השמש בשמש כמ"ש בתניא ח"ב ע"כ נק' אצילות.
ובכל הנ"ל יובן ג"כ בתוס' ביאור מש"ל ע"פ מי מנה כו' בענין אף עשיתיו שמרבה בחי' ד', כי שרש בי"ע בכלל הן ג' בחי' אדם הנ"ל א"ק נק' אדם דבריאה כו' אבל לע"ל יהי' גילוי בחי' א"ס ממש, וזהו וגבה מאד אותיות אדם, כי מאד הוא למע' מבחי' אדם, כי אדם נק' בריאה אבל מאד בלי גבול, ונמצא געה"ע הוא בחי' בריאה אבל תחה"מ זהו ע"י גילוי בחי' שלמעלה מהבריאה דהיינו גילוי אא"ס ב"ה ממש כנ"ל.
(א) ענין ג' מיני אדם (ואיך א"ק שלמעלה מן האצי' נק' רק אדם דבריאה, וגם מה שבבחי' כללו' העולמות אין זכר לבחי' אצי'), צ"ל תחלה מהו בחי' ע"י, והענין כי אית רצון ואית רצון פי' רצה"ת הוא רצון הנולד מן השכל ואית רצה"ע שלמעלה מן השכל כענין שתוק כך עבמ"ח רצון בלי טעם, אך אין ר"ל בלי טעם כלל כ"א הטעם הוא למעלה מן השכל המושג וזהו הנק' מו"ס ואין המוחי' והטעם מתגלה רק הרצון ולכן נק' הרצה"ע גלגלתא דחפי' על מו"ס ושם במו"ס הוא התה"ע שבטעם והרצה"ע וזהו הנק' ע"י ע"ש שנעתק ונבדל מהשכל והשגה.
(ב) והנה גם בהתענוג יש ב' מדריגות היינו גילוי התענוג מה שמתפעל ומתענג באיזה דבר ורוצה בו כמו שעשוע האב בבנו ויש מקור התענוג כמו שיש שכל ומקור השכל ולכן יש שינוים בגילוי התענוג שלפעמים אב את בן ירצה וישתעשע עמו ולפעמים מפני איזה טרדא לא יומשך התפעלות התענוג להשתעשע עם בנו כי איך יהי' הגילוי והמשכו' כחות הנפש ובכללם כח התענוג תלוי ברצון עצם הנפש שהוא למעלה מכל כחותי', וכך יובן למע' שבחי' גילוי ע"י המלובש במו"ס זהו גילוי התענוג אבל עצמו' ע"י זהו מקור התענוגי' וכמה יהי' הגילוי הוא כפי רצון עצמו' המאציל שלמע' מכל הע"ס דלאו מכאמא"כ ולמע' גם ממקור התענוגי' (ונק' רצון זה המנהיג כל הע"ס ועתיק בשם רעדכ"ר והוא הנק' א"ק).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-g0kctgpf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.