תתלח1

ד) זח"ג אמור ק"ג א' וישמע הכנעני כו' כנען כתיב ביה ארור כנען עבד עבדים כו' ופי' הרמ"ז שכנען היא היותר תחתונה שבקליפות מל' שבקליפה ויש לפרש היותר תחתונה שבג"ק הטמאות כו', מאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא אתחזי למהוי עבד לעבדי עבדין, והענין כי צלא דמהימנותא מקיפים דאימא שם מקור החירות כנודע מענין דרור והמקיף מסמא עיני כו' לכן מאן דאפיק כו' שבי הוא המדרגה של עבד עבדים כו'.

פ' בלק קצ"ג א' פי' דמ"ש במשה עלית למרום שבית שבי, מע' שרים, ע"ז נאמר וישמע הכנעני כו' וישב ממנו שבי הנ"ל וע"ש במק"מ.

ר"פ וילך דרפ"ג ע"ב שע"י שמת אהרן נסתלק כח דרועא ימינא ולכן וילחם וישב כו' והוצרכו לנדור נדר כו' שהנדר ממשיך מבינה חיי המלך כו'.

ה) בילקוט שפחה אחת שבו מהם, היינו שפחה נק' מל' דיצי' שהיא שפחה לגבי מטרוניתא מל' דאצי' כמ"ש בזח"א בראשית דכ"ז סע"ב אתתא דההוא נער ואיהי שפחה דשכינתא וכ' בסה"מ סי' ק"י דהיינו נוק' דיצי' שהיא שפחה למל' דאצי' כו'.

ועמ"ש מזה בבה"ז שם, ועמ"ש בתו"א ח"ב בביאור ע"פ ואני אראה בשונאי.

ו) במא"א ש' סעיף נ"ו שבי מצד הדינים שם אלקים דיודין וי"ג אותיות גימט' שבי ע"ה ואז החיצונים חוטפים ושבים ניצוצות דקדושה עכ"ל. ובלק"ת פ' תצא בטעמי מצות פי' ושבית שביו כי זה שביה באדם מההוא טיקלא, או ע"י קרי שיוצאים הטפות כו', וענין טיקלא מבואר בזח"ב משפטים צ"ה ב' שזהו ענין ק"נ שעושקת הנשמות לפעמים כו' וכמ"ש הרמ"ז שם ועיין בסה"מ סי' כ"ה מזה, וה"ע עת אשר שלט האדם באדם בקהלת סי' ח' ט' אך שזהו לרע לו וזהו ושבית שביו, וכה"ג במעשה דמ"ב סי' ה' וישבו מא"י נערה קטנה וגו' וסוף דבר שעי"ז אח"כ ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלקים בכל הארץ כ"א בישראל, ועמ"ש לקמן ע"פ עת אשר שלט כו' שיש לפרש שעי"ז יבוא לבחי' ריח בוגדיו בחי' תשובה כו'. של"ה פח"א קנ"ז א' קפ"ח א', רז"ב שיח"ב.

של"ה שער האותיות אות ק' בענין כוונת השולחן סד"ה ועל סוד זה רמוז י"ג ווין, פח"א וכנען ה"ס והכנעני אז בארץ שה"ס ס"מ כו' ואפשר שעליו ירמוז הכנעני מלך ערד שארז"ל לא הערוד ממית אלא החטא ממית עז"א שהכנעני הוא סיבת החטא הוא מלך כי הערד הוא סיבת החטא עכ"ל, וכ"כ עוד במסכת שבועות שלו דקפ"ח ע"א בד"ה הרביעי ארור וכ"כ עוד במסכת תענית דר"ז ע"ב ומי גרם כל אלה הכנעני מלך ערד, כנען בידו מאזני מרמה, הוא היצה"ר הוא השטן כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org