פ"ב דנזיר משנה אמר אמרה פרה זו
תשצו
ז) ענין ונתן עליו מ"ח, ולפ"ד הרמב"ם פ"ו מה' פרה ה"י כל הנהרות פסולין לקידוש מי חטאת גם במשנה נמנו ד' נהרות שהם פסולים, י"ל דהנה כבר מבואר שהפרה רומז לד' מלכיות, גם בפסוק ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים, דרשו בו שהם ד' מל' כמ"ש ברבות בראשית פי"ו, וכיון שמבחי' ד' נהרות המתפרדים מנהר היוצא מעדן יש יניקה והתהוות ד' בחי' הנ"ל והרי הפרה באה לתקן בחי' זו שלא יהי' ומשם יפרד כו', א"כ א"א לתקן בחי' זו ע"י מי הנהר, דהא אדרבה מבחי' הנהר נמשך להיות ומשם יפרד והראיה אשר מן היאר שהוא א' מד' נהרות הנ"ל עולות שבע פרות הטובות ואח"כ שבע פרות הרעות ותבלענה כו' ולא נודע כו' אלא צריך להמשיך מים חיים מבחי' והחכ' מאין תמצא שלמעלה מבחי' הנהר שעז"נ ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים, שאפי' נחל השטים שהוא ענין אשר אתם זונים, כמ"ש ברבות פ' בלק ומעיין של שטים של זנות הי' וכ"ה בזח"ג ס"פ עקב דף ע"ר ע"ב, ובמא"א ז' כ"ג זונה נק' הנוגה כי הניחה הקדושה ויצאה לקליפה ודבקה בהם כו' א"כ נחל השטים הוא יסוד דק"נ, גם שטים לשון שטות והם זמ"ל דתהו ז"פ אדם גימ' שט"ו ועם ה"ג זהו שוטה כו', ועכ"ז ע"י מים חיים מבחי' ומעיין כו' אזי והשקה כו', וזהו ענין המשכת מים חיים דוקא באפר הפרה כו', וע' בספד"צ פ"ה זח"ב תרומה קע"ח ב' מבואר מים חיים הם המשכה מבחי' מים שעל הרקיע, שהרקיע מבדיל בין מים שלימין, רחמין שלימין דע"ק, ובין מים דלא שלמין שהם בז"א וביאר תלמיד האריז"ל בפירושו שם שזהו הפרסא שבא"א שז"א מלביש למטה מהפרסא זו ואו"א מלבישים למעלה מהפרסא, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ והי' מספר בנ"י כו' ומבואר שם שלמעלה מהפרסא דא"א מאיר יסוד דעתיק אשר עתיק הוא מל' דא"ס בחי' תחתונה שבמאציל משא"כ למטה מהפרסא וזהו ענין אשר י"ה נק' הנסתרות להוי' אלקינו ו"ה נק' והנגלות, כי י"ה הם או"א שבהם מאיר בחי' עתיק יומין כו' מטעם הנ"ל. והנה ענין יהי רקיע ויהי מבדיל נז' ב' פעמם הא' כנ"ל הפרסא שבא"א, והב' הפרסא שבז"א ע"ד חצר הכבד המפסיק כו' והמל' מקבלת מלמטה מהפרסא מהחזה ולמטה כו', ומזה נמשך אשר יכול המין לומר מפלגך ולתתא כו' וע"י המשכת מים חיים מע"ק מלמעלה מהפרסא ניתקן כ"ז. ועמ"ש כה"ג ע"פ רפאני ה' וארפא בענין מחצתי ואני ארפא, והמשכה זו זהו דוקא ע"י מים חיים שלמטה שמזדככים בעברם דרך עפר הארץ כמ"ש הענין בד"ה אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו', ועמ"ש ע"פ נעול כו' מעיין חתום כו' ועמ"ש בד"ה פתח אליהו בת"א פ' וירא ההמשכה מחכמה דאצי' בחכמה דבריאה כמו המזל המכה בו כו', וזהו ענין ונהר יוצא מעדן זיווג חו"ב להשקות כו', אך החכ' לגבי אא"ס אין ערך וזהו חד ולא בחושבן כו' ע"ש, אבל ע"י המצות המשכת מים חיים זהו המשכת מבחי' כתר כו' ועי"ז והשקה ועמ"ש בביאור דמנורת זהב בפי' לעבדו להמשיך תוס' אור כו' ע"ש.
והנה מה שמטמאה הטהורים ע' בספר החינוך סי' שצ"ז כי סגולת הפרה כו' נתן קצת טעם לשריפת הפרה לעשותה אפר זהו מה שמבררים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-n6jtdp5y
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.