מי מנה עפר יעקב
תתקמו
ודין ולכן דינין שלטי בארץ בחי' הגלות אבל לע"ל יהי' אשה מזרעת תחלה יולדת זכר בחי' חסדים זכר חסדו ואזי ונקבצו בנ"י ובני יהודה יחדיו פי' יהודה מלשון הפעם אודה שהוא בחי' מלמטלמ"ע וישראל בחי' שמלמעלמ"ט ונקבצו יחדיו שיהי' קהל גדול ביחד ושמו להם ראש אחד שבזמן הגלות הם ב' בחי' יחו"ע ויחו"ת וכתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שמלמע' למטה כל מה שלמטה מטה הוא כאין ואפס לגבי העליון הימנו ומלמטלמ"ע הוא בהיפוך משא"כ לע"ל יהי' ראש אחד דהיינו למהוי אחד באחד. כי גדול יום יזרעאל פי' יזרעאל זריעת אל כי חסד נק' אל והיינו הצדקה וחסד שעושין למטה שנזרע בארץ שמטמין אותו בעפר וכך כל המצות הם נזרעו ונתלבשו בלבושי' גשמיי' ולע"ל הארץ תוציא צמחה יהי' מצמיח ישועות כי קרובה ישועתי לבא ועי"ז נעשה הכל בחי' יום שלא יהי' ב' בחי' אור וחשך רק לעת ערב יהי' אור כי גדול יום מאחר שנעשה הכל בחי' יום כו' וד"ל.
ו) וזהו ומספר את רובע ישראל. והענין כי רובע ישראל קאי על המשכות אא"ס ב"ה שממשיכי' ע"י קיום המצות שהוא בחי' מים שיורדי' מגבוה לנמוך להיות פקדת הארץ כו', ולפיכך נק' רובע ל' רביעה של גשמים שנמשך בהארץ היא כנס"י ועי"ז והולידה והצמיחה להיות ותשוקקיה כנ"ל, ומה שנק' רובע ישראל היינו כמ"ש במ"א בפ' זכור בפי' כנס"י שנק' כן מדת מל' ית' לפי שהיא מקבלת ההשפעה מבחי' ישראל דלעילא כי שרית עם אלקים היינו בחי' ש' הוי' שלמע' מבחי' ש' אלקים וכמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה כו' ובחי' אדם הוא רמ"ח מ"ע רמ"ח אברים דמלכא לכן השפעה זו נק' רובע ישראל שנמשך משם מ"ד ע"י המצות לכנס"י הוא בחי' ארץ כו'.
והנה פי' ומספר נת"ל כבר דקאי על מי מנה כלומר שאין מספר ואעפ"כ ומספר כתיב דמשמע שיש מספר כי הנה המצות הם בחי' מספר שנתנו במספר תרי"ג מצות דאורייתא וזמד"ר, וזהו ג"כ פי' פקדת הארץ דהנה מלבד ב' הפי' שנת"ל אות ד' בפי' פקדת הארץ שהוא ל' ציווי שהמצות הן מצות ופקודת המלך ולשון פקד את שרה להיות עי"ז פקידת עקרות ולידה דכנס"י דהיינו ענין ותשוקקי' כו', וכענין שארז"ל חייב אדם לפקוד את אשתו וכמ"ש במ"א בד"ה אלה פקודי המשכן כו', עוד זאת יש בו פי' ג' פקדת הוא ל' מנין ג"כ כמו פקוד כל זכר כו' והיינו שהמצות ניתנו במספר ומנין כנ"ל אך שרשן ומקורן הוא מבחי' שלמע' ממספר ומנין שהרי הן המשכת אא"ס ב"ה וא"ס ב"ה כשמו כן הוא שאין לו תחלה ותכלה למע' מבחי' זמן ומקום שהוא בחי' מספר והתחלקות אלא הוא פשוט בתכלית הפשיטות, אך באמת צ"ל שהרי משמע שאפי' שרשן ומקורן הוא בחי' מספר כנ"ל בענין רמ"ח מ"ע רמ"ח אברי' דמלכא וגם צ"ל איך שייך באלקות בחי' התחלקות ומספר רמ"ח אברים כו'.
אך הענין מובן למשכיל ממשנ"ת באגה"ק ע"פ אשרינו מה טוב חלקינו כו' שהקשה שם איך שייך ל' חלק באלקות שהרי ממה ששגור בדרז"ל על
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-g8v8t30y
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.