תשס1

הימין שבחי' ומדרגת החסד וקו הימין להיות המשכת וגלוי אור א"ס ב"ה למטה בחי' אור ישר לכן אף כשנמשך בהשתלשלות למטה לא יוכל להיות מזה יניקת החיצונים כי נמשך הביטול למטה כו' (וע' בזהר פקודי דף רכ"ד ע"ב ובמ"ש הרמ"ז שם כי הימין כו' אבל השמאל כו' ועמ"ש ע"פ מאמר הזהר פ' אחרי דע"ט ב' הביאו עלי כפרה כו' דבגיניהון אתער כו' דממש"ש יובן איך מקו השמאל יש מקום ליניקת החיצונים והעיקר ביצי' ועשייה לפי ששם הגבורות הם יותר בהתחלקות מן החסדי' משא"כ בבריאה וכ"ש באצי' ששם שמאלא אתכליל בימינא ממש). וזהו ענין הפרה אדומה, דקבילת משמאלא מבחי' פני שור מהשמאל כי הפרה הוא בחי' נוק' דנוגה (כמ"ש הרח"ו בטעמי מצות פ' חקת).

והנה נודע שקליפת נוגה היא בחי' ממוצעת בין קליפות הטמאות לגמרי ובין בחינת הקדושה, כי היא כלולה מטו"ר שפנימיותה יותר ונמשך מבחי' טוב ומתלבש ברע וע"י הטוב שבה היא מקבל החיות מבחי' הקדושה וזהו דקבילת מבחי' פני שור שבמרכבה, והיא משפעת לקליפות הטמאות וחיצונים ע"י הרע שבה נמצא היא מחבר שיומשך יניקה מע"ס דקדושה לעשר כתרי מסאבותא. ולתקן זה באה מצות פרה אדומה, לכן נעשית מחוץ למחנה כי באצי' איהו וגרמוהי חד ושמאלא אתכליל בימינא ואין שם יניקה, וגם חוץ מבריאה, (שאפילו ק"נ דבריאה הוא רובו טוב עדיין רק ביצי' חצי' טוב וחצי' רע ובעשייה רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכו כו' כמ"ש במ"ח בסדר נזיקין), וגם שנעשית חוץ לפרגוד ומסך המבדיל בין הקדושה לחול לתקן ולהחזיר היניקה הנמשך ממנה משם לחיצונים, והיינו בתחילה ההזאה להוציא הטוב והוא פנימי' ק"נ להחזירו לשרשו להקדושה ולכן הי' מזה כנגד בית קדש הקדשים כדאיתא בפ"ג דפרה מ"ט ובפ"ב דמדות (ועמש"ל פ' מסעי בענין וירד הגבול הירדנה, ענין ירדן שנוטל מזה ונותן לזה) ואח"כ ושרף את הפרה לתקן חיצוניות ק"נ. והנה גוף הבעל חי ג"כ כלול מד' יסודות ארמ"ע, אך רוב בנין הגוף הוא מן העפר ולכן נאמר לאדם ואל עפר תשוב, ונמצא עצמיות גוף הפרה הוא היסוד העפר רק שהורכב ג"כ עוד מג' יסודות אש רוח מים, וכששרפו הפרה נשאר האפר שהוא העצמיות שלה יסוד העפר שבה ושאר הג' יסודות אר"מ שהורכבה בהן מתפרדי' ממנו ע"י השריפה, וכן בנמשל האפר הוא העצמיות של הפרה כי שרש התהוות ק"נ הוא מעולם התהו מחמת שבירת הכלים שנפלו רפ"ח ניצוצין בק"נ, וזהו העצמיות שלה עד"מ דהיינו שזהו העיקר רק שע"י השבירה נמשך שנתערבו ברע וזהו עד"מ בחי' הרכבה, ושריפת הפרה הוא שעי"ז יופרד הרע שנתערב בהניצוצי' דתהו ויסתלק מהטוב ע"ד ובערת הרע מקרבך ואז ישאר האפר שהוא העצמיות דהיינו הניצוצים דתהו כמו שהן בלתי תערובות הרע וזהו פי' אפר הפרה שמבחי' פר ה' נעשה פר א' כו' (וגם שמתעלה ב"ן לשרשו בס"ג וש' ב"ן הוא מלוי ההין וס"ג הוא מלוי יודין אך הואו הוא מלוי אלף כו'). ובעבודת ה' היינו כי המדות דנה"ב הן ג"כ מק"נ ושרש שרשן מעולם

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org