מי מנה עפר יעקב
תתקנו
שבסדר ההשתל' וע' בת"א ד"ה הבאים ישרש משמע ג"כ עד"ז מעשה המצות גבוה מההמשכה שע"י מאה ברכות אשר מאה זהו בבחי' חשבון עדיין ומ"מ זה צ"ע, ועיין בלק"ת פ' הברכה בד"ה ואתא מרבבות קדש, גם עפר יעקב זהו בחי' אתכפיא, והיינו ע"י ענוה ושפלות, גם מנה לשון מתנה, כי זה גופא שע"י מעשה המצות יהי' נמשך מבחי' שלמעלה מגדר ההשתל' זהו מתנה, ונמשך מבחי' מי שהוא שער החמישים שאין סופרים אותו, ובו דוקא הי' מתן תורה.
קיצור. פי' עפר מן האדמה, אדם יש בו שני פירושים, א' ע"ש מן האדמה ב' ע"ש אדמה לעליון, היינו ע"י קיום המצות שכללותן ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח נעשה התקשרות הנשמה לבחי' כמראה אדם שעל הכסא, וכמארז"ל מה הוא רחום אף אתה עשה מתנת חנם, ועי"ז נעשה למעלה אשר בחי' אדם שעל הכסא יהיה אדמה לעליון הוא סובב כל עלמין הוא בחינת כי לא אדם וכענין קודב"ה מצלי יהי רצון מלפני כו', מבחינת א"א וכמו ועתה יגדל נא כח אד', וזהו שעל ידי איהי עפר איהו עופר בחי' סוב דודי ודמה לך כו' כעופר האילים שמרוצתו למעלה ממדרגת אדם, הכל הי' מן העפר, וזהו מי מנה עפר יעקב ע"ד לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, למעלה מההשגות שבג"ע, אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ד שבקדושה יש ע"ס ובסט"א אחד עשר לפי שאין הקדש מתערב בחול, כמשל השמן, וכשם שאין הקדש מתערב בחול כך קדה"ק מובדל מבחי' קדש ונק' סוכ"ע ונמשך ע"י המצות וזהו מי מנה מי יוכל למנות פי' ולא בחושבן, גם מנה לשון מתנה, מי שער החמשים בו נמשך המתנה מתן תורה.
ה) ומספר את רובע ישראל, רובע ע"ד רביעה ראשונה, מטרא בעלא דארעא, ובמד"ר ר"פ ויצא ע"פ ושמתי זרעך כעפר הארץ מה עפר אינו מתברך אלא במים כך ישראל אין מתברכין אלא בזכות התורה שנמשלה למים, והענין כמ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ואיתא במד"ר פ' תרומה שכמ"כ הוא והבדילה הפרוכת לכם, היינו שמבדיל בין הקדש ובין קדה"ק, וכמ"כ יובן בענין הרקיע המבדיל בין מים למים, הגם שהמים שלמטה מהרקיע קדש והוא בחי' ונהר יוצא מעדן להשקות הגן, וארז"ל נהר היוצא מעדן יובל שמו, והוא שער החמשים דבינה, וגם בזהר אמרו חיים שמו, כי החכ' תחי', והוא בחי' קדש, אך מים עליונים שמעל לרקיע הוא קדה"ק וכמארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, הרי תשובה ומע"ט הוא למעלה מבחי' חיי העוה"ב הנמשכי' מנהר היוצא מעדן חיים שמו שנק' הכל מים שמתחת לרקיע הנ"ל, ובתורה נאמר ויהי קול מעל לרקיע, וזהו מה עפר אינו מתברך אלא במים כך ישראל כו', בזכות התורה, והו"ע רובע ישראל שמרביע עפר יעקב הן המצות שמקיימים בעפר, אע"פ שנת' לעיל שגם ע"י המצות ממשיכי' מבחי' כתר שהוא קדה"ק, אפ"ל כמ"ש בלק"ת סד"ה שבת שבתון הוא לשון זכר ולפעמים נאמר שבת שבתון היא לשון נקבה ע"ש וסוף הביאור, והנה בשבת שבתון יוהכ"פ נכנס כה"ג לקדה"ק לפנים מן הפרוכת ואעפ"כ יש בזה שני מדרגות שבת שבתון הוא לשון זכר ושבת שבתון היא לשון נקבה, היינו כי כח"ב דא"א נק' קדה"ק היא ועת"י נק' קדה"ק הוא ל' דכר וגם כמ"ש בע"ח שי"א פ"א וז"ל כי עת"י יש בו בחי' מ"ה וב"ן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-qsbr7dbq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.