ביאור על תורה מי מנה [ג' בחי' אדם]
תתקעו
הנותנת דלפי שהתהוות א"ק זהו יש מאין ובו נכללו כל העולמות כנ"ל שהוא האור כללי, א"כ כבר נבראו כל העולמות יש מאין ואפס המוחלט בבריאת א"ק, ולכך מה שנמשך אח"כ ונתהווה בחי' אצי' שייך ע"ז רק ל' קנין שהוא היציאה מרשות לרשות ר"ל מבחי' העלמם בא"ק אל הגילוי וכענין קורא הדורות כו', וזהו קונה הכל, פי' הכל הוא כללות כל ההשתל' שהכל הי' כלול ממש בא"ק כי מיד שעלה במחה"ק שיהי' בנין הד' עולמות דאבי"ע מיד ממש נתהוו אלא שהיו כלולי' במח' זו בלתי הגלות נגלות עדיין אבל כבר הי' הכל ולכן זה עיקר הבריאה וההתחדשות יש מאין, אבל אח"כ אין כל חדש רק שיצא מהעלם אל הגילוי, וזהו קונה הכל נק' רק קנין, (ופי' אל עליון היינו עצמות המאציל, וגומל חסדים טובים י"ל מלשון גמולי מחלב, עד יגמל הנער, שפי' הסיום שמסיים להניק ואין נותנים לו עוד החלב, וכתרגומו דיתחסיל רביא, כך כדי שיהי' התהוות א"ק הי' צ"ל מקו"פ וסילוק האור וכמו סייג לחכמה שתיקה שצ"ל תחלה בחי' שתיקה והעלם כו', וזהו גומל חסדים טובים ונתהווה בחי' א"ק ואח"כ קונה הכל כו'), וזהו"ע שא"ק נק' אדם דבריאה יש מאין ואורות עולמות הא"ס נק' יצי' שהוא ג"כ ל' גילוי מההעלם כנ"ל, (ובזה יובן מ"ש אין לו דמות הגוף ואינו גוף, והקשה בשל"ה ותירץ בסוד עילוי החומר על הצורה כו' ולדרכינו יובן כי א"ק שהוא בריאה יש מאין נק' רק גוף לגבי הקו שהוא נשמה לו ואורות היוצאי' מא"ק הם רק דמות לבד מבחי' גוף דא"ק כו', ולכן אמר שאא"ס ב"ה מובדל ומרומם מכל העולמות לא מיבעי מבחי' עולמו' שלמטה מא"ק הנק' דמות הגוף אלא אפי' מבחי' א"ק האור כללי אין ערוך כלל לא"ס ב"ה ודו"ק).
ט) ועתה י"ל בחי' אדם דאצי' שנק' אדם דעשי' ומהו ההפרש בין בחי' זו לבחי' אדם דיצי'. ולהבין ענין זה יש להקדים ענין אחד. והוא מה שלפעמים מצינו דאו"א מלבישים לז"ת דא"א דהיינו אבא מלביש לחסד דא"א ואימא לגבו' דא"א, וכמ"ש בפע"ח בכוונת עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו ממצרים, או"א שהלבישו לזרועות דא"א, ולפעמים מצינו דאו"א יונקים ממזלות דא"א אבא יונק ממזל הח' ואימא ממזל הי"ג והמזלות הם בחי' י"ג ת"ד. והענין דשניהם אמת, כי הנה בע"י וא"א יש בחי' ג"ר וז"ת, בחי' ג"ר הוא פנימי' והוא מה שנק' הכתר בחי' תחתונה שבמאציל, וז"ת הוא בחי' חיצוני' (וע' בביאור למא' הזוהר פ' אחרי אתא חסד ופריש גזעין, דלשם נת' איך במל' דאצילות שנעשי' עתיק לבי"ע יש ג"כ חילוק זה, דמבחי' ז"ת דמל' נמשך להחיות עולמות בי"ע ונק' חיצוני' אבל בחי' הפנימי' שהוא בחי' ג"ר ששם התגלות תענוג העליון מאיר בגעה"ע, ומזה נשכיל ג"כ כעין זאת בעתיק דאצי' החילוק בין ז"ת שנק' חיצוני' לגבי ג"ר שנק' פנימי') והוא בחי' שרש הנאצלי' ע"כ מה שמקבלי' או"א מבחי' ג"ר דא"א זהו"ע שיונקים ממזלות שהוא רק בחי' שערות דת"ד שממקום גבוה מאד כזה לא יוכל לימשך להם ההשפעה מעצמו' ומהות הג"ר רק מבחי' השערות ומותרי מוחי' וגם זה בבחי' יניקה ולא בבחי' התלבשות שאין המזלות מתלבשי' באו"א כלל רק שאו"א יונקים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-kpbgb5zk
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.