הוספות76

פ' חיי שרה דקל"ג ע"א בענין הטעם דתפלת ערבית דתיקן יעקב בחיר שבאבות הוא רשות ולא חובה גם מדרבנן. דאדרבה היא הנותנת שלפי שהיא המשכה אתעדל"ע עליונה מאד שלמעלה מאתעדל"ת ע"כ האתעדל"ת היא רשות כו' ע"ש.

והנה משנ"ת כאן שהתפלה היא המשכת מקיף עליון אין זה סתירה למ"ש לעיל שהיא המשכת הדעת כו' כי המשכת הדעת שהוא בחי' נשמה שרשו באמת מבחי' עתיק שהוא נשמה לכל האצילות כנ"ל, וזהו ענין הנז' בד"ה השמים כסאי הנ"ל שהמשכה זו שע"י התפלה היא בחי' רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו'. אך עכ"ז עיקר גילוי בחי' עתיק זהו בשבת, והתפלה דחול היא רק הארה מבחי' שבת. והענין כי זהו הפי' שבחול ההמשכה מבחי' דעת תחתון, אבל בשבת היא גילוי דעת עליון, כי דעת עליון הוא התגלות בחי' עתיק ממש, שמשם ממש לוקח הדעת עליון, שזהו בחי' תיקון ואמת כו'. ועמ"ש בענין ד"ע וד"ת בביאור ע"פ לבבתיני. וביאור הענין דהנה מבואר לעיל שהתפלה שהיא בחי' דעת היא הכוונה והנשמה של המצות, ומבואר בתניא פל"ח שיש ב' בחי' במעשה שהוא הגוף וזהו ענין מצות ותורה וב' בחי' בכוונה שהיא הנשמה כנגד בחי' חי ומדבר ע"ש. והיינו ב' בחי' דעת הנ"ל שהא' בחי' חי כי והחכמה תחי', והב' מדבר בחי' כתר נשמה לנשמה כו'. וענין ב' בחי' אלו הוא כנודע בענין מ"ש כי אל דיעות שיש ב' דיעות, שדעת תחתון היינו שהבריאה היא יש מאין, שלמטה היש אלא שהיש מתהוה בכל רגע מאין כו'. אבל ד"ע היינו שלמעלה היש ולמטה אין כמו שהוא קמי' ית' וזהו בחי' ואמת ה' לעולם שמשם שרש הד"ע כמו שהוא באמת קמי' ית'. ומב' דיעות אלו נמשך ב' בחי' מס"נ שבאחד ובכל נפשך וכמ"ש ע"פ שיר השירים כו'. וזהו ענין ב' בחי' כוונה הנ"ל, וזהו ענין ההפרש בין תפלה דחול לתפלה דשבת, כי בחול הוא בחי' יעקב יחו"ת יש מאין ומזה נמשך בחי' ביטול היש בכל נפשך, אבל בשבת התגלות יחו"ע ביטול בעצם. וזהו כלת משה שכינתא עילאה כו'. ומזה יובן מ"ש בזהר בראשית ד"ח בכל יומי דשתא אקרי אל והשתא אקרי כבוד אל, כי אל דיעות שהשם אל כולל ב' בחי' דיעות הנ"ל שהם בחי' ממכ"ע וסוכ"ע, וביומין דחול שמקבלת מד"ת נק' אל, אך כשמקבלת מד"ע נק' כבוד אל כבוד הוא מקיף שזהו ד"ע כו'. וזהו ג"כ פי' ישראל שיר אל, ששם אל משורר בבחי' שיר, והיינו התגלות כבוד אל כו', וגם כבוד הוא איך שלמעלה היש וכולא קמיה כלא חשיב, וזהו כבוד אל גימטריא ס"ג כי גאה גאה.

ואפשר דמה"ט א"צ בשבת ח"י ברכות כ"א ז' ברכות. כי הנה מבואר לעיל דח"י ברכות הם נגד ח"י חוליות שבהם נמשך החוט השדרה וגם על ידו נמשך הטפה מהמוח, והמשכה זו היא בבחי' אחור ועורף ע"ד כי עם קשה עורף הוא שהוא הקשיות להיות מוח שליט על הלב כמבואר במ"א ע"פ זכור דעמלק, והיינו מה שהדעת מתחלק לחו"ג אהוי"ר כו', והוא מבחי'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org