אז ישיר ישראל
תתסח
מלאך א' עושה ב' שליחות והענין כי מלאך הוא שליח שהוא כמו הצנור שבו יעבור אור השפע ואין כח בכלי א' לקבל שתי (השפעות שהם מבחי' שני מדות שונות רק הכלי היא מיוחדת לקבל השפעה של אותה מדה שמשם נמשכה) שליחות לפי שכל שליחות ענין השפעה בפ"ע והכלי מיוחדת רק להשפעה א' וע"כ אין כח במלאך לקבל ולסבול ב' שליחות אלא כל א' עושה שליחותו בלבד וזהו משום שהמלאכים הם מבחי' עולם הפירוד כמ"ש ומשם יפרדו ונק' ג' עולמות בשם עלמא דפרודא וע"כ אין מלאך א' יכול לקבל ב' שליחות כי בבחי' עולם הפירוד השפע בחי' התחלקות באה להיות כל חלק מיוחד בפ"ע וע"כ כל השפעה בכלי מיוחד ואין כלי א' סובלת ב' השפעות כנ"ל וכל זה מפני שהמלאכים לא קיבלו את התורה כי התורה מלמעלה מבחי' התחלקות היא ולישראל לבדה ניתנה, והטעם כי אורייתא מחכמה נפקת וישראל ג"כ עלו במחשבה וע"כ היא למעלה מבחי' התחלקות ולכן אנו מוצאי' בה הפך מענין הנ"ל במלאכים שאין מלאך א' עושה ב' שליחות ובתורה נהפוך הוא כמארז"ל פ"ד דסנהדרין ע"פ אחת דבר אלקים שתים זו שמענו מקרא א' יוצא לכמה טעמים כו' דהיינו שמדבור א' שמענו שתי טעמי' וכן אמרו שם ע"פ כפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצי' אף מקרא א' יוצא לכמה טעמי' הנה מקרא א' כולל בו כמה טעמי' והוא בהפך מענין המלאכים הנ"ל והיינו לפי שהתורה היא מחכמה עילאה ששם הוא למעלה מבחי' התחלקות משום דאור א"ס שורה ומתייחד בח"ע עד דאיהו וגרמוהי חד כו', וזהו ועם אנשים לפי שיעקב הוא בחי' תורה כמ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה כו' שהוא בחי' בריח התיכון (קו האמצעי הממוצע בין חו"ג ושרשו בחי' דעת הממוצע בין חו"ב ע"כ הוא כולל בחי' שרים ובחי' נדיבי העם כנ"ל שהם בחי' חו"ב וחו"ג) ע"כ נאמר בו כי שרית כו' ועם אנשים להיות כי המלאכים באים בבחי' התחלקות כנ"ל ע"כ השתרר עליהם (וע' ביאורי זהר פ' בלק ע"פ ברכו ה' מלאכיו ביאור הענין לפי שהמלאכים נמשכו מבחי' אותיות וכל צירוף מיוחד ומובדל מזולתו משא"כ נשמו' הטפה נמשכ' מעצמיות החכמ' כולל כו') וזהו באר חפרוה שרים שהוא בחי' יעקב שנק' שר וענין חפירה זו מצד התורה הוא כמארז"ל תורה מביאה לידי זהירות כו' עד לידי טהרה להיות לב טהור הפך מענין ונטמתם בם טמטום הלב כו' שהוא בחי' חפירת הבאר דהיינו הסרת חומר גוף ונה"ב המסתירי' על רעותא דליבא כו' כנ"ל. וזהו מצד הבחי' עליונה שביעקב שהוא בחי' תורה וכמ"כ מצד מדת יעקב עצמו בחי' רחמים הנה כתיב ליעקב אשר פדה את אברהם כי אברהם הוא בחי' אהבה ויש ב' בחי' אהבה הא' כרשפי אש הצמאון בתפלה אך אינה מתקיימת על כל היום כולו כמו אהבה הב' והיא בחי' מים כמאמ' זכור אב נמשך אחריך כמים להתענג על ה' בקיום תומ"צ כל היום כולו כמ"ש בשמחה ובטוב לב כו' וגם זאת האהבה נפדית ע"י יעקב דוקא כמו שאנו אומרי' באהבת עולם או באה"ר אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה כו' להבין גודל הירידה של הנשמה וגודל הרחמנות שעלינו (וכמאמ' אותי עזבו מקור מ"ח כו' שהנשמה ששרש' ממעיין גנים וירדה צורך עלי' להיות באר מ"ח ומחמ' כי אותי עזבו אותי ל' התקשרות לאלקות בבחי' באר מ"ח אלא לחצוב וכו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-m1yc3nqh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.