תתקכט

שהוא בחי' אין בחי' כתר ובק"ש שהוא לכוון בשם זהו ח"י ברכאן נגד ח"י אלףעולמות כו', וזהו מי מנה עפר יעקב דהנה בישעי' כ"ו י"ט יחיו מתיך פרש"י שמס"נ עק"ה וזהו עצמו ענין הקיצו ורננו שוכני עפר דארז"ל שנעשה שכן לעפר בחייו פ"ק דסוטה ד"ה דהיינו ע"ד העושה עצמו כמי שאינו בחי' אין ממש, ועי"ז יבוא למס"נ מאחר שהוא כמי שאינו כו' לכן זהו ההעלאה אליו ולא למדותיו לכן עי"ז ופרצת ימה וקדמה כנ"ל ססעי' ה'. וזהו מי מנה עפר יעקב שאינו בבחי' מספר וחשבון כלל ע"ד לפני אחד מה אתה סופר כמ"ש בלק"ת גם י"ל מנה מלשון מנה אחת אפיים והיינו מי מנה ר"ל בחי' מי היינו בחי' אין מי ברא אלה הוא כביכול מנה של בחי' עפר יעקב כמ"ש הוי' מנת חלקי וכוסי כו' וכמ"ש במד"ר ע"פ מן בת ציון יש לנו מנה אחת כו'.

יד) ואפ"ל דהיינו מ"ש דומה דודי לצבי או לעופר האילים ואיתא בזהר בראשית דמ"ט ע"א איהו עופר ואיהי עפר פי' עופר האילים מרוצתו בכח גדול ובקפיצה מהר להר ומגבעה לגבעה עד שא"א לשום אדם לרכוב עליו מחמת גודל המרוצה וכך בחי' הירידה גדולה מאוא"ס להיות שכינה עמהם גם בהיותם בארץ מצרים ובבל כו' ושמתי כסאי בעילם כו' הוא בבחי' דילוג וקפיצה כמ"ש מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות וזהו ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בתר שהם טורי דפרודא מלשון ויבתר אותם בתוך ומזה נמשך ג"כ העלי' שלא בהדרגה כמ"ש או לעופר האילים על הרי בשמים, וכ"ז נמשך ע"י בחי' עופר האילים שמרוצתו בכח גדול כו' ועמ"ש ע"פ נפתלי אילה שלוחה ומ"ש בענין ויגמול שקדים, משא"כ במ"ת הגם שהי' ג"כ גילוי אלקות דרך דילוג כתיב כי תרכב על סוסיך שהם אותיות הנקראים סוסים והנה הסוס רץ ג"כ במהרה אך עכ"ז יכול האדם לרכוב עליו וכך התורה היא המשכה מבחי' אדה"ע כו' אבל עופר האילים רץ הרבה במהירות יותר ואין האדם יכול לרכוב עליו שאינו מרכבה לבחי' אדם כי אם לבחי' כי לא אדם הוא וזהו ענין עופר האילי' וזהו נמשך ע"י דאיהי בבחי' עפר שעושה עצמו כמי שאינו אלפי שנאן אליו ולא למדותיו אזי איהו עופר שנמשך ההמשכה מאוא"ס ממש בבחי' מדלג על ההרים כו', וזהו מי מנה עפר יעקב בחי' מי מה שאינו מושג כלל הוא סוכ"ע הוא מנה וחלק של בחי' עפר יעקב, וזהו שע"י והי' זרעך כעפר הארץ עי"ז ופרצת ימה כו' כי עי"ז נמשך מבחי' ודמה לך לצבי או לעופר האילים כו'. ועפי"ז י"ל מ"ש בשה"ש סי' ד' ה' שני שדייך כשני עפרים ותרגום דקאי על משיח בן יוסףומשיח בן דוד שהם כמו משה ואהרן, דכבר נת' שכדי שיומשך הגילוי מאוא"ס נק' מדלג על ההרים וע"כ זהו כשני עפרים כו', וענין שהם שני עפרים י"ל כמ"ש ע"פ ויצוום אל בנ"י שחיבר משה ואהרן יחד וע"י שניהם דוקא הי' יצ"מ וכענין חו"ב תרין ריעין כו' וזהו תאומי צביה ע"ד תמתי תאומתי, גם כי מבואר במ"א ע"פ אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת"ח שבחי' המגדלות הבולטי' על החומה זהו המשכה עליונה יותר מעצם החומה וזהו ענין פנימי' התורה כי אורייתא סתים וגליא וזהו ג"כ ענין ושדי הממשיכי' בחי' חלב ומתיקות התורה ולכן

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org