א'ג

לדעת עליון כי דעת עליון שורה בדעת תחתון ולכן יעקב יו"ד עקב שיש לו בחי' זו דדעת תחתון הוא כלי לדעת עליון וזהו ענין המשל שקטן אין אביו מעלה עליו. והענין הוא כי קטן ע"י שהוא בבחי' ביטול עי"ז יגיע בדעת עליון ושם אין תופס מקום כלל חטא ג"כ משא"כ כשהוא יש ודבר אזי מגיע בבחי' דעת תחתון אשר שם תופס מקום וזהו ג"כ ענין בא יוהכ"פ ומכפר עליהם כי יוהכ"פ שהוא מכפר והוא לפי שאז מאיר דעת עליון, אך מ"מ גם ביוכ"פ כתיב יום הכפורים הוא לכם לכם דוקא וצ"ל מאחר שיוהכ"פ מכפר א"כ למה רק לכם דוקא, אך הענין שכל לכם נמשך מהחודש הזה לכם כי לפי שישראל מונין ללבנה סיהרא לית לה מגרמא כלום וזהו החודש הזה לכם וע"כ יוהכ"פ הוא ג"כ רק לכם וזהו שהמדרש מתחיל בקטן מה קטן כו' ומסיים ביוכ"פ בא יוכ"פ ומכפר היינו כי ע"י קטן מגיע בדעת עליון וע"כ שניהם אמת שהכפרה ומחילה הוא מחמת יוכ"פ כי אז מאיר דעת עליון ובבחי' דעת עליון אין תופס מקום כלל חטא ועון אך מי יגיע לבחי' דעת עליון הוא קטן דוקא מצד הביטול משא"כ יש ודבר אין יכול להגיע לבחי' זו וע"כ לא הביט און ביעקב ופי' שיעקב הוא קטן וכמש"כ מי יקום יעקב כי קטן הוא ויעקב אמר קטונתי מכל החסדים ולפי שהוא קטן הוא מגיע לבחי' דעת עליון אשר שם אין תופס מקם כלל מעשה התחתונים וע"כ מצד בחי' זו לא הביט און ביעקב, ביעקב דוקא.

אך הנה כ"ז יעקב אבל ולא ראה עמל בישראל דזה מעלה יתירה בישראל שאינו בבחי' יעקב דאילו בבחי' יעקב לא הביט און אבל עמל יש כי יגיעה ימצא בו שיעקב הוא בחי' עבד והעבודה הוא ענין עמל ויגיעה לאכפי' לסט"א כו', והיינו בכל ששת ימי המעשה כמ"ש ששת ימים תעבוד כי כמו עד"מ במלאכות גשמיי' החורש והזורע כו' כך הוא בעבודת ה' בתפלה בכלל ששת ימי המעשה צ"ל בבחי' עבודה זו ביגיעת הנפש ויגיעת בשר שכ"ז הוא ע"י מלחמה גדולה עם היצה"ר וע"ד שאמרו בספרי סמוך לפלטין שלך לא כבשת ואתה הולך וכובש וכך אם לא פעל להפוך מדותיו הרעות ולהמשיך גילוי אלקות בקרבו ע"י התפלה איך יוכל להמשיך גילוי אלקות בעולם ע"כ צריך תחלה לכבוש גופו ונפשו הבהמית ע"י תפלה וכמארז"ל לעולם יראה אדם עצמו כאלו קדוש שורה בתוך מעיו שנאמר בקרבך קדוש כו', ואח"כ ימשיך גילוי אלקות בעולם וכו' הוא העבודה בששת ימי החול וזהו בחי' יעקב עבדי שהעבודה הוא עמל ויגיעה אבל בשבת הוא בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא עד שהוא בחי' מנוחה ואין שייך עמל כלל כי בו שבת וזהו בחי' ישראל שיר אל וע"כ לא יש בו עמל כלל כי וקראת לשבת עונג היפך מעמל וע"כ בישראל לא ראה עמל. והנה לפי פי' השני שהעמל אינו רואה בישראל והוא לפי שהוי' אלקיו עמו, עמו ממש שבשבת מתגלה בנפשו בחי' אלקות בבחי' גילוי ממש משא"כ בחול אין מתגלה אלקות בנפשו בבחי' גילוי כ"א בבחי' מקיף אבל בשבת הוא בגילוי ממש וע"כ בשבת אין מניחין תפלין כי המקיף נכנס בפנימי', וזהו לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל כי און ועמל הוא דכר ונוקבא דקליפה והנה יעקב וישראל הוא דכר ונוקבא דקדושה וע"כ לא הביט און דכר דקליפה בנוק' דקדושה ולא ראה עמל שהוא נוק' דקליפה בבחי' דכר דקדושה והוא לפי שהוי' אלקיו עמו ותרועת מלך בו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org