מי מנה עפר יעקב
תתקכח
ישראל ה' אלקי אבותיכם יוסףעליכם, ויבואו משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו, וירא משה את כל המלאכה ויברך אותם כו' והד' וזאת הברכה.
י) ח"ב ביהושע סי' ה' ע"פ עשה לך חרבות צורים ד"ד ע"א רמז ט"ו כנ"ל בפ' לך רמז ע"א.
יא) בחיי במקומו מתוך דבריו נוכל לפרש רובע ישראל ארבעה דגלים, גם פי' עפר יעקב ע"ד עופר האילים ור"ל שהגיעו לעונות אשה וכובשים יצרם ואינן עוברים עבירה, גם פי' עפר יעקב ע"ד הקיצו ורננו שוכני עפר ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו. עו"ש פי' עולם הנשמות שאחר התחי', וזה לא כדעת הרמב"ן. עו"ש פי' רובע ישראל ד' יסודות ארמ"ע שישנם ג"כ בנפש כמ"ש בלק"ת פ' במדבר בד"ה והי' מספר בנ"י בפי' גם את העולם נתן בלבם.
יב) עוי"ל רובע ישראל שיש בהנשמה ד' בחי' טהורה היא בראת יצרת נפחת בי כמבואר בד"ה ושמתי כדכד ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון וכן בתורה יש ד' בחי' אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה כנגד ד' אותיות הוי' וישראל מתקשראן באורייתא, וזהו ע"ד יחוד הוי' אד', ולכן רובע לשון רביעה ראשונה רביעה שנייה כי מטרא בעלא דארעא וכן ביום חתונתו זה מ"ת, ומספר רובע ישראל לזכך ולהאיר ד' בחי' הנ"ל שהרי הירידה צורך עלי' הוא והיינו ע"י ויחד לבבינו כמ"ש בלק"ת יחוד חיצוניות הלב עם פנימיות הלב אשר פנימיות הלב זהו רעוד"ל בחי' כתר שלמעלה מד' בחי' הנ"ל שהם נרנ"ח והחכ' תחי' אכן בחי' כתר זהו יחידה כו', וע' בלקו"ת בד"ה האזינו הנ"ל בפי' עד יעבור עמך הוי', וזהו ומספר את רובע ישראל ע"ד את מספר ימיך אמלא בת"א ס"פ משפטים וע"ד וספרתם לכם שתמשיכו לכם בחי' ע"ס בלי מ"ה כי הנשמות מצד עצמן שרשן מבחי' לבושים כו', נמצא ענין רובע ישראל זהו ע"י עסק התורה.
יג) וענין מי מנה עפר יעקב י"ל בחי' קעומ"ש בק"ש למס"נ באחד דהנה ארז"ל ספ"ו דחולין אין העולם מתקיים אלא על העושה עצמו כמי שאינו וזהו ע"ד רכב אלקים ריבותיים אלפי שנאן דקשה אם חסרו ממש שני אלפים מן ריבותיים לא הול"ל ריבותיים אלא הפי' שהם ריבותיי' רק ב' אלפים הם מבחי' אין וזהו שאינן והיינו לפי ששרשם מבחי' כתר ושאר ח"י אלפים הם מט"ס אשר מהחכ' ואילך, ועד"ז הוא ענין העושה עצמו כמי שאינו היינו בחי' אין ממש והוא למעלה מהחכמה כי והחכמה מאין תמצא יש מאין אבל כמו שאינו הוא אין וזהו ענין למס"נ באחד שהוא בחי' שלמעלה מהשכל, ונמצא י"ל ק"ש ותפלה זהו ענין רכב אלקים ריבותיים כי ח"י ברכאן דצלותא הם נגד ח"י אלףעולמות ובחי' אלפי שנאן זהו ע"ד ק"ש כי למס"נ באחד זהו ענין בחי' אין, וכן מבואר במ"א בד"ה בכל קראינו אליו אליו ולא למדותיו ופעמים אמרו שא"י לכוין בשם שזהו ק"ש ותפלה כי בק"ש הוא אליו ממש שלמעלה מבחי' התלבשותו בע"ס, והיינו ע"י מס"נ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-e2yg0d7p
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.