ביאור לא הביט און
הוספות75
של מקום. והיינו כי פי' עושין רצונו של מקום היינו כי רצון הוא בחי' כתר, והנה בכתר יש ב' מדרגות כמבואר במ"א ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית בענין ג' בחינות מזון לבוש בית, מזון הוא א"פ בחי' ממכ"ע, ולבוש הוא בחי' מקיף והוא הנמשך ע"י המצות שמהם נעשים לבושים לנפש. אך הלבוש הוא מקיף הקרוב ושייך להא"פ והכלי, שלפי הגוף כך מדת הלבוש. וזהו בחי' סוכ"ע ששייך לבחי' עלמין והוא בחי' א"א שהוא שרש הנאצלים. אבל הבית זהו מקיף עליון שאין לו שייכות עם הא"פ והכלי, והוא בחי' העליונה שבכתר שהיא בחי' תחתונה שבמאציל עצמו וזהו הנק' עתיק. וזהו פי' עושין רצונו של מקום שעושים וממשיכים בחי' העליונה שבכתר היינו שיומשך מבחי' אחרונה שבמאציל מל' דא"ס להיות נעשה כתר ועתיק לאצילות כו'. וע"כ ע"י המצות אף שממשיכי' בחי' הכתר נק' עדיין אין רצונו של מקום בתכלית בשלימות, אלא המשכה זו הוא ע"י בכל מאדך. וזהו ענין ההמשכה שע"י התפלה, ולכן נק' בית תפלה בחי' בית שהוא מקיף עליון הנ"ל. ואותיות התפלה הם בחי' אבנים שמהם נבנה בית הנ"ל. ועמ"ש ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון. והנה עפ"ז יובן עוד טעם בעומק יותר בענין שהתפלה אינה במנין המצות דאורייתא, כי מבואר במ"א בפי' מארז"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם, דלכאורה תמוה מאי קמ"ל. אלא דקדושתכם היא האתעדל"ע הנמשך ע"י מעשה המצות, וכמאמר אשר קדשנו במצותיו והוא מבחי' סוכ"ע א"א דאצי' כנ"ל. אך פי' קדושתי ר"ל המשכה הנמשך באתעדל"ע מצד עצמה מה שלמעלה מאתעדל"ע שע"י אתעדל"ת, ואתעדל"ע זו העליונה נמשכת ג"כ לישראל, וע"ז אמרו קדושתי למעלה מקדושתכם. וזהו המשכת בחי' עתיק שהוא למעלה מאתעדל"ע שע"י קיום המצות, והמשכה זו הוא נמשך ע"י התפלה, וכמ"ש סד"ה השמים כסאי הנ"ל בפי' ברוך אתה, כלומר ברוך מעצמך ומאיליך וכנ"ל. וזהו אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, כי אע"פ שהאדם בונה בית תפלה ע"י הביטול בכריעות והשתחוואות מ"מ לא שכח הביטול הוא כדאי לעורר אתעדל"ע העליונה מאחר שהיא בעצם למעלה מכל האתעדל"ת, אלא שע"י הביטול נמשך ממילא אתעדל"ע הנ"ל, וע"כ נק' הבנין ע"ש הקב"ה. וזהו והבית בהבנותו כו' שנבנה ממילא ומעצמו שאין כוונת האדם כדאי מצד עצמה לעורר אתעדל"ע העליונה ההיא שנמשך ע"י התפלה, אלא ע"ד מ"ש ואתחנן אל ה' מתנת חנם, כי היא המשכה מבחינה שלמעלה מאתעדל"ת כו', וכענין חנם בלא מצות, ולכן התפלה אינה במנין המצות דאורייתא, והיינו ע"ד קדושתי למעלה מקדושתכם. וכנודע דבחי' עתיק אינו בחשבון ע"ס, וע"ז איתא אנת הוא חד ולא בחושבן כו'. וענין זה הוא קרוב למ"ש במ"א בענין מצות דרבנן שארז"ל ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ששרשן מבחי' סופר שהוא למעלה מתשב"כ שנק' ספר, וע"כ לא באו במצות דאורייתא בבחי' ספר כו'. ועד"ז נתבאר ג"כ במ"א ע"פ מאמר הזהר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-75g8jbtr
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.