ביאור על הנ"ל
תתקנא
רק בז"א מתחלק לתרי"ג בחי' אדם כו', וע"י גילוי השרש אמלא להיות למטה ג"כ א"ס במספר, וזהו"ע מצותי ומצות ה' כמ"ש במ"א, מצות ה' היינו תרי"ג ארחין דז"א בחי' מספר ומצותי היינו חד ארחא דא"א למעלה מבחי' מספר. ובזה יובן ג"כ התירוץ ראשון בגמרא דחגיגה כאן בזמן שביהמ"ק קיים, אם הי' מאיר תוס' אור הי' התכללות אין קץ באצי' וגם בבי"ע כי ע"י גילוי אצי' בבריאה נעשה ג"כ בבריאה אין מספר כו' (עמ"ש בענין אין ערוך וכו' ואפס בלתך כו'), אבל כשאין ביהמ"ק קיים נסתלק התוס' ונשאר רק מה שהוא בסוד שרש שזה אינו מתחלק לעולם לכן הוא בבחי' מספר כו'. אך הנה אפי' בחי' אין מספר שהוא עכ"פ בגדר המספר דהיינו בבחי' ע"ס שנק' ספירות לשון מספר כו' רק שהמספר לאין מספר כנ"ל, אבל לפני אחד מה אתה סופר היינו א"ס ב"ה עצמו שלמעלה מעלה מהע"ס וכמ"ש בלק"א ח"ב פ"ט בהגהה דלא שייך לומר הוא המדע כו' רק אחר הצמצום כו' ועוד צמצומים כו' יעו"ש, והוא ית' פשוט בתכלית הפשיטות בחי' יחיד כו' ועז"נ מי מנה כו' שאינו בגדר מספר, והזוכין לזה הוא בע"ת בחילא יתיר בחי' יחידה שבנפש וממשיך בחי' יחיד לכן ברגעא חדא ממשיך לו לבושים מבחי' מצותיו כו' לך הוי' הצדקה ע"י לנו בושת הפנים בחי' תשובה אמיתית בושת כו', וזהו בחי' ומקדם שלמעלה מבחי' ראשית, וזהו מי מנה עפר כי לרוקע הארץ על המים ע"י שתקבל מבחי' ומקדם כו' והיינו ע"י תשובה וזהו מבלי אשר ימצא כו' מראש עד סוףכי המל' סופא דכ"ד בחי' ארץ תהי' למעלה מבחי' ראשית כו', וזהו ארץ לשון עתיד שלע"ל יהי' עלי' זו כו', ומ"ש עפר יעקב שהתשובה צ"ל ע"י התעוררות רחמים בחי' יעקב, וזהו וכל בשליש עפר הארץ בשליש ב' פי' הא' היינו ג' שלישי' ג"פ ארץ ארץ ארץ שמעורר ג' עולמות בי"ע, ב' בשליש אצבע הג' בריח התיכון כנז' בינוקא דבלק וזהו בחי' יעקב רח"ר ושלשת תרד מאד כו' עד דוד הגדיל ומבריח מן הקצה התחתונה עד הקצה העליונה סגול וסגולתא, וע' ע"פ מחר חדש, וזהו וברחמים גדולים אקבצך.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-cev7zqfa
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.