מי מנה עפר יעקב
תתקס
החיות מאלקות לא הי' להם קיום כלל, אך אין קדש מתערב בחול ולכן אין החיות אלקות מאיר ומתלבש בפנימיות רק מחי' בבחי' מקיף, וכמ"ש ביאור זה במ"א שהמקיף ג"כ מחיי' והו"ע לבונה זכה שבסממני הקטורת שעדיין הוא בקדושה ולכן נק' זכה כו', ולכן הם י"א ע"ס דקליפה והמקיף המחי' אותם הוא י"א והוא ענין כל המוסיף גורע, אך נודע שבקדושה יש ג"כ בחי' מקיף המקיף כל העולמות בחינת סובב כל עלמין וכתר עליון ונק' קדש הקדשים פירוש כמו שקדש אינו מתערב בחול ומובדל, ולכן נק' קדש, כן קדה"ק פי' מובדל מבחי' קדש ואינו מתערב עמו כלל, וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין קדש ובין קדה"ק, ועד"מ השמן אינו מתערב עם כל המשקין וצף למעלה, ולכן שמן שצף ע"ג היין אינו חיבור זל"ז הגם שיין הוא ג"כ בחי' גבוה בחי' בינה כו', ובחי' קדה"ק הוא בחי' כתר עליון הו"ע אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ס כלל ועז"נ מי מנה כו' שהמצות שהן מקיימים בעפר הן המשכות בחי' כתר עליון בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן שלמעלה מגדר מנין ומספר ואין ערוך אליו כלל, לכן נאמר ע"ז מי מנה כו', ובזהר פי' מנה ל' מתנה הוא כמו מ"ת מתנה כי הכח שע"י אתעדל"ת ממעשה המצות בגשמיות טלית וציצית מצמר הגשמי, וכן ד' פרשיות דתפילין בקלף גשמי יעוררו וימשיכו המשכת אור א"ס שבל"ג בחי' סוכ"ע וכתר עליון אינו בערך כלל שהאתעדל"ת בעשיית המצות בגשמיות יעוררו וימשיכו האתעדל"ע, וקודם מ"ת הגם אם הי' מניחים ומלבישים ציצית ותפילין לא היו ממשיכים כלום, ולזה נק' מ"ת שניתנה במתנה הכח והיכולת שע"י אתעדל"ת ממעשה המצות ימשיכו האתעדל"ע הקב"ה מניח תפילין והקב"ה מתעטף בציצית שהן המשכות אוא"ס ב"ה הסוכ"ע, והנותן המתנה הוא בחי' מי גימ' חמישים, שער החמישים בחי' כתר עליון וכמו מ"ת ביום החמישים והו"ע מי מנה כו' שמבחי' מי נמשך המנה.
בענין רובע ישראל שקאי על התורה שהיא מבחי' מים עליונים שמעל לרקיע בחי' קדה"ק והיא ממשכת מ"ד ומרביע גילוי אא"ס בהמצות שנק' עפר יעקב וכמו שנתבאר לעיל בפנים, י"ל הלא נתבאר לעיל שהמצות הן גם כן המשכות מבחי' קדש הקדשים אנת הוא ולא בחושבן שזהו מי מנה כו' ולמה התו' נק' רובע כו' שמרביע המצות שהן עפר יעקב. אך הענין יובן ע"פ הדרוש יוכ"פ בלק"ת שבפ' אמור נאמר שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש נאמר הוא ל' דכר, ובפ' אחרי נאמר שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם חוקת עולם נאמר היא לשון נוקבא, מפני שבפ' אמור נא' בתשעה לחודש הוא בחי' אתכפייא ואתהפכא ט' מדות שבנה"ב (כי בחי' העשירית בחי' כתר ורעו"ד א"א להגיע לזה מכח עצמה רק כשמהפכין התשעה מדות בביטול לאלקות נמשך מאליו מלמעלה בבחי' מתנה בחי' כתר ורעו"ד) ולכן ע"י אתעדל"ת זו התהפכות מדות דנה"ב שהוא כמארז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' ממשיכים שבת שבתון הוא ל' דכר, ובפ' אחרי שלא נאמר בתשעה לחודש כו' והוא כשלא אכשור דרי ואין אתעדל"ת ואעפי"כ נמשך בחי' שבת שבתון שזהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-ka45bhpz
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.