מי מנה עפר יעקב
תתקמג
ג) והנה ארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה שארץ מלשון רצוא ושוב כמ"ש כי בך ארוץ גדוד, וגם מלשון רוצה כלומר שרוצה לעשות רצון קונה ולהיות לה רצון ותשוקה מלמטלמ"ע, והכל א' שבחי' כללות נש"י במקורן ושרשן יש בהם בחי' רצוא ברצון ותשוקה לדבקה בו ית' ממש כמ"ש ואל אישך תשוקתך, כי רצון זה להתעלות מלמטלמ"ע ה"ז כמו ענין המרוצה שרץ ויוצא ממקומו וכענין ילכו מחיל אל חיל שנק' עלי' זו בשם הליכה לפי שנעתק ממקומו והשגתו הראשונה כו' (וע' בזוהר ר"פ צו ור"פ בהר ע"פ היא העולה על מוקדה כו', ולכן הקדים שם בפ' צו פסוק צדקתך כהררי אל כמ"ש במ"א צדק הוא בחי' מל' הוא כאינון טורין עלאין שההר הוא בחי' בליטה ועלי' מלמטלמ"ע בחי' אהבה, ובחי' ארץ א' רץ י"ל שהוא מל' עתיד שעתיד אני לרוץ ולרצות והוא כמ"ש במ"א בפי' היכל הרצון דאמת ויציב שיש שם ד"פ אמת וד"פ אמת שבבחי' ד"פ הראשוני' היינו מה שרוצה בהאמת אףעל פי שאינו נקלט עדיין בנפשו וזהו ארץ ל' עתיד ול' הוה כשיש לו אמת) והיינו מפני השגתה בהיותה בחי' ארץ בחי' ומדריגה התחתונה להיות עם ודבר נפרד אשר ע"כ תכלה נפשו אליו ית' בבחי' צמאון כמ"ש צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ צי' לדבקה בו ית' ליבטל וליכלל באא"ס ב"ה חיי החיים ב"ה ממש כמו שהיתה קודם ירידתה מאור פניו ית' ועז"נ שלש הנה לא תשבענה ארץ לא שבעה מים פי' מים נק' בחי' ההשפעה מלמעלמ"ט המחדש בטובו בכי"ת מע"ב ותמיד בחי' זו בצמאון למעלה למקורה ושרשה כי נשגב שמו לבדו רק הודו וזיוו של שמו על ארץ ושמים הארה בעלמא והיא לא שבעה רק תמיד היא בבחי' צמאון זה (והיינו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ועוד דבמים כתיב ג"כ מי מדד בשעלו מים שהחיות הנמשך מלמעלמ"ט לעולמות הנק' מים הוא ע"י מדה כו' והיא לא שבעה בזה רק היא העולה עד א"ס כו' וגם יש מים חיים הגבוהי' ממים כו') וכמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו' כי בא"ס ב"ה כשמו כן הוא אין לו סוףואין לו תכלה לא שייך שביעה (וכמ"ש במ"א בפי' עיני האדם לא תשבענה בכ"י יהיו בעיניך כחדשים שלכך נק' כנס"י יונתי) ותמיד כלתה אליו ית' לדבקה בו ממש כי הוא חיי החיים ומקורא דכולא וכן הוא ג"כ בנפש האדם למטה המשכלת ומתבוננת בהוי' אחד איך שהוא ית' המחדש בטובו כו' ומהווה כל העולמות מאין ליש ממש אשר ע"כ הוא ג"כ בחי' ארץ בבחי' רצון ורצוא בחי' צמאון שמיסוד האש כשלהבת העולה מאליה לדבקה בו ית' ולאהבה את הוי' כי הוא חייך.
וזהו ביאור בחי' יסוד האש שבנה"א שהוא בחי' הצמאון כו' וכן יסוד האש שבכללות העולמות היינו במקור נש"י בחי' מל' (כי הגם שיסוד האש הוא ה' ראשונה דש' הוי' בחי' בינה אך מאחר שנא' במדת מל' היא העולה כו' א"כ עלי' זו הוא ודאי עד בחי' בינה ולמעלה יותר כמבואר בזוהר שם וכאמה בתה שמקבלת ממנה ה' גבורו' שעי"ז היא העולה כו') ולכן י"ל דזהו ההפרש בין עפר לארץ הגם ששניהם בחי' דומם אך כל בחי' כלולה מכולם והנה עפר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-9vgj88cn
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.