מי מנה עפר יעקב
תתקמח
ועתה יובן ג"כ הענין למעלה בשרש המצות שהן בחי' רמ"ח אברים דמלכא כו' שזהו בחי' אורות במספר ממש מ"מ מצד יחודי וזיווגי המדות ואורותיהן אשר אחת באחת יגשו יוולדו ויתחדשו אורות ממוזגים לאין מספר ממש. נמצא דב' הפירושים דבמספר אמת דהיינו שהוא בגדר מספר לפי שהוא מתחלק לבחינות שונות אבל מכל מקום הוא אין מספר (והכח הזה להיות נמשך בחינת המספר לאין מספר נמשך מבחינת מקור אור התורה ומצות קודם שנתחלק לתרי"ג בחינות וחלקים בבחינת אדם העליון כו' שמקור האור הוא בחינת אין סוףממש לכך יוכל לפעול ישועות ג"כ בבחי' אורות שנתחלקו בבחי' מספר להיות ריבוי אורות לאין מספר ממש, ובזה יובן מה יפה כח של המוציא דין חדש מהש"ס ופוסקים שזהו ההמשכה מבחי' מספר לאין מספר והיינו ע"י המשכה ממקור אור התורה הצפון וגנוז שהוא בחי' א"ס ממש וע' במ"ש לעיל בע' כבוצינא דא כו' דההתחלקות לאין מספר שרשו דוקא ממקום היותר עליון כו').
(נת' פי' רובע ישראל רביעה של גשמים המצות בחי' מ"ד מרווה הארץ כנס"י כו' כי ישראל ש' הוי' שרית עם אלקים ומל' מקבלת מ"ד מבחי' ישראל נק' כנס"י, ומצות כי המצות תרי"ג וז' דרבנן פקדת לשון מנין פקוד כל זכר, ומ"מ שרשן א"ס ואיך הם מספר הוא ע"ד מ"ש במה טוב חלקינו כי כדי שיומשך אוא"ס לנשמה צריך להתחלק לתרי"ג בחי' וזהו אדם (וע' ע"פ מי יתנך כאח לי בענין הכרובים ל"ת דפ"ק פקדת, ומ"מ מי מנה כי חידושי הלכות אין קץ וכן למעלה מזיגות המדות והוא ע"י שרש המצות שבבחי' א"ס).
ז) ובכל הנ"ל יובן מ"ש בזוהר בענין היומין אי חסרא יומא חדא חסרא לבושא חדא דלכאורה אינו מובן כלל דהרי הלבושין נעשים ממעהמ"צ עצמן וא"כ אפי' חסר לו יומא חדא שלא עשה בו מצוה אמאי לא ימלא לו הלבוש כשיעשה למחר ב' מצות (ודוחק לומר דמיירי בביטול מ"ע התלויים בו ביום כמו ק"ש כו' דא"כ מלבד מה שחסר הלבוש הרי פגם ג"כ בביטול המצוה וצריך תשובה), אך הענין דהנה יש עולם שנה נפש וכמו שנפש האדם אע"פ שהוא עצם א' מ"מ כלולה מתרי"ג בחי', וכן הגוףיש בו רמ"ח אברים ושס"ה גידין והוא בחי' כלי להנפש הכלולה ג"כ מרמ"ח אברים ושס"ה גידי' רוחניים שהם תרי"ג בחי' כנ"ל, כמ"כ העולם ג"כ בדוגמת בחי' אדם שהרי כיון שהאדם נק' עולם קטן מכלל שהעולם גדול הוא ג"כ בחי' אדם וכמו שהאדם יש בו ד"י כמשנ"ת כך ג"כ בעולם כמ"ש בילקוט ר"פ בא האדם יש לו ראש והארץ יש לה ראש כו' אדם יש לו עינים הארץ יש לה עינים שנא' עין כל הארץ כו' אזנים ידים שנאמר רחבת ידים כו' ע"ש, וכן ג"כ בבחי' שנה שהוא הזמן (ושיתא אלפי שנין דהוי עלמא כמו בישראל ס' רבוא נשמות שרשיים כו') וימי שנותינו בהם שבעים שנה ולכן כמו שצריך האדם להשלים תיקון רמ"ח אברים ושס"ה גידים על ידי תרי"ג מצות כך גם כן צריך לתקן הזמן גם כן שהוא בחינת שנה ועל ידי זה יתקן גם כן העולם כמ"ש גם את העולם נתן בלבם כו' וגם באמת עולם כולל שנה וזמן כו' כמ"ש במ"א דבפסוק נק' הזמן עולם חוקת עולם אחוזת עולם כו', ולכן בע' שנה ימי שנותינו בהם יש תרי"ג אלף שעות המכוונים כנגד תרי"ג
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-kkqnhaf0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.