ביאור על תורה מי מנה [ג' בחי' אדם]
תתקעה
נפרד בפ"ע שאינו כערך הדבור נגד המחשבה שמצייר אותיות המחשבה ממש כי מה שחושב הוא מדבר משא"כ ענין עשי' גשמי' הוא ענין בפ"ע דאף שהי' תחלה במח' מ"מ התהוות המעשה מהדבור הוא דילוג יותר מערך הדבור אל המחשבה, והיינו התהוות אדם דאצי' הנק' אדם דעשי' ששם יש בחי' כלים ממש זהו דילוג בערך כו' (וע' לקמן וכ"ש לפי מ"ש לקמן בענין התלת עלמין דעשי' היינו בי"ע שהן יש ודבר נפרד ממש ולא מערך האצי' שהוא אלקו' ואין מספיק ע"ז גילוי ההעלם לבד כ"א צ"ל כמו התהוות יש מאין, וזהו אף עשיתיו הפסיק הענין), לגבי א"ק ואפי' לגבי הכתר וכמ"ש והחכ' מאין תמצא. ובזה יובן מ"ש קורא הדורות מראש פי' ראש היינו א"ק שהוא האור כללי והדורות הן הע"ס (שנקראי' דורות מלשון דרי דרי כלומר שורות שורות כמו נה"י הן שורה א' חג"ת שורה למעל' ממנה כו' וכן מפרצוף לפרצוף הנה נה"י שבעליון נעשה מוחין לתחתון, עמ"ש במ"א ע"פ מלחמה כו' מדר דר שם נת' זה, ועמ"ש בע"ח בענין ישורון ואין שורה כו') שכולם כל הע"ס דאבי"ע וענפיהן היו כלולים ממש בא"ק שלכך נק' אור כללי, ומה שנמשכו אח"כ על ענינים כמו שהן בכל עולם נק' בחי' זו קורא הדורות שהקב"ה צוה להן וקראן שיצאו מא"ק אל הגילוי, והוא עד"מ ראובן היושב בבית ובאו וקראו אותו ראובן בא לכאן מהבית אל החוץ, כך הנה בא"ק נכללו כל הדורות שהן הע"ס, ואח"כ בעת האצי' נאמר קורא הדורות מראש שצוה המאציל העליון ב"ה לכל דור ושורה מהע"ס שיצאו מהעלם אל הגילוי (ולכן נק' זה מראש כמו שהראש בו כלול כל החיות וכחות רמ"ח אברי הגוף ואח"כ נמשכי' מהעלם אל הגילוי כל כח באבר השייך לו, וכנודע ג"כ מענין ר"ה כי יש בחי' זו בעולם שנה נפש), ועוד נת' ענין זה דקורא הדורות מראש במא' בפ"ע מה שאמר ע"ז בעודו בליאזני'. וזהו ג"כ פי' וענין אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל, דצ"ל מהו ל' קנין ממי קנה הלא ממך הכל כתיב, אך הענין דהנה אנו או' ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך, והם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וצ"ל למה נק' אצילות בשם קנין, אך הטעם הוא כי ההפרש בין קנין לבריאה פשוט הוא דהבריאה הוא התחדשות יש מאין משא"כ הקנין הקונה דבר מחבירו הוא רק יציאת והעתקת הדבר מרשות לרשות מהמוכר להקונה, אבל לא נתחדש כלל בהדבר כמ"כ יובן דבריאה הוא התהוות נשמות ומלאכים שזהו עולם הבריאה ממש ה"ז התחדשות יש מאין ממש להיות התהוות נברא ובע"ג, אבל אצי' שהוא אלקות אין שייך ע"ז בריאה יש מאין כי אין זה התחדשות רק ע"ד ויאצל מן הרוח שהוא המשכה מהעלם אל הגילוי (וע' לקמן דאמיתית בחי' האצי' הוא הקו מאא"ס וא"ק הוא בריאה יש מאין והקו מאא"ס הוא רק המשכה מהעלם אל הגילוי וע"כ נק' קנין, אמנם דרך פרט גם עולם האצילות נק' אצי' לפי שהוא אלקות ע"כ ענין המשכתו מעולמות שלפני האצי' נק' קנין, וכמ"ש בס"י כשלהבת הקשורה בגחלת כו', משא"כ התהוות עולם הבריאה זהו יש מאין, וזהו ברוך קונך כו'), ולכן נק' ע"ש קנין ואמנם איך יתכן זה שאצי' נק' רק המשכה מהעלם אל הגילוי ולא התהוות דבר חדש יש מאין, והלא אפי' א"ק הוא בריאה יש מאין כנ"ל. אך הענין דהיא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-2e4bqhxr
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.